פסיכיאטריה

הקדמה

• מה היא חריגה מהנורמה? – ישנן נורמות התנהגות מי שחורג מהנורמות באופן שיכול לפגוע בעצמו או באחרים יכול לסבול מסנקציות, לאורך ההיסטוריה התפתחה חלו מספר מהפכות בעולם הפסיכיאטריה שכללו שיפור תנאים, הכרה בענף הפסיכולוגיה גילוי של התרופה לרגכטיל שהובילה לגישה למצבים פסיכיאטריים כאל מצבי מחלה שניתן לטפל בהם באמצעים רפואיים, ובהמשך מהפכה של העברת החולים ממוסד סגור לקהילה. מהפכות אלו עדיין לא הושלמו. בדף זה המסגרת הפסיכיאטרית וכלי העבודה מפורטים.

המסגרת הפסיכיאטרית

תחום הפסיכיאטריה נמצא בטיפול תרופתי בכל מקום, במקומות מיוחדים שמיועדים אליו בקהילה ובמרכזים לבריאות נפש שם מטופל מתאשפז ומגיע עם סטטוס אשפוז.

סטטוס אשפוז: האם המטופל מאושפז בהוראת אשפוז (אשפוז כפוי) או מהסכמתו, האם המטופל הגיע עקב צו משפטי לבחון את כשירותו לעמוד לדין או שהוא לא כשיר כי הוא לוקה במחלת נפש שמונעת ממנו להיות אחראי למעשים. להרחבה על החוקים ללחוץ כאן

כמו בכל אשפוז מטופל צריך להישאר במקום שניתן להשגיח עליו אך יותר קשה למטופל לקבל את המצב שהוא שם בשל מעשים שהוא עלול לעשות ולא להשגחה מפני בעיה רפואית. ככל שהמצב מסוכן יותר כך הוא מאושפז בתנאים יותר צפופים שניתן לפקח עליו יותר והוא פחות נייד, יש ייתרון גדול למצב בו למטופלים ישנה תובנה משום שהם לא תמיד מבינים שאם מצבם השתפר יוכלו לתת להם יותר מרחב. תופעות לוואי של תרופות וסוגיית החופש הן המקור למרמור שמוציא לתחום הפסיכיאטריה שם של מקום קשה, המהפכה של מעבר ממוסד לקהילה עוד ממשיכה והציפיה היא להגביל כמה שפחות חופש. מרגע שמטופל נכנס לאשפוז מתכננים את התהליך שהוא אמור לעבור בכדי להשתחרר חזרה לקהילה.

איסוף אנמנזה

• המסגרת הפסיכיאטרית כוללת אוכלוסיות שונות במרחבים שונים כמו:

• ילדים ובני נוער
• הפרט המזדקן
• ניצולי התעללות או הזנחה
• סיעוד לבריאות הנפש בקהילה
• הפרט השכול

מתן טיפול

• יצירת קשר ראשוני עם מטופל ודאגה לצורכיו, לאפשר למטופל להביע את עצמו ולנהל את כעסיו.
• מבדק של סטטוס מנטאלי פסיכיאטרי תוך יישום עקרונות בראיון שנועדו לשלול מחשבות אובדניות לתת לו הזדמנות להביאה את עצמו

סטטוס מנטאלי פסיכיאטרי:

ראיון עם מטופל מספק הזדמנות לרכז מידע על התהליך הסיעודי שכולל את התנהגות ותפקוד המטופל במהלך שהותו באשפוז ולהתבונן שוב בהופעתו היחס שלו למטפל אשר מראיין אותו על ידי יצירת קשר והיענות לתשאול נוסף על אותן אבחנות הראיון עצמו אמור לבחון באופן שיטתי רצף תפקודים אשר צריכים להתקיים ללא הפרעות (מתוארים בתרשים הבא) בכדי לאפשר למטופל לתפקד, תחילה יש לבדוק האם המטופל ער או מעורפל, האם המטופל תופס את הנעשה סביבו ללא הפרעות, האם הוא מעבד את המידע במחשבות ללא הפרעות, האם הוא זוכר את התהליך ללא הפרעות, מה מטופל מעיד על הרגשתו וכיצד הוא מבטא זאת כלפי חוץ. מחלות נפש יכולות להפר את הרצף התפקודי, נוסף על המחלות יש לבדוק שהמטופל עונה על דרישות של המסגרת הפסיכיאטרית לתובנה על מחלתו וייתרונות הטיפול, ושאין בכוונתו לגרום נזק לעצמו ולסביבה לשלול מחשבות אובדניות.

סרטון זה מכיל הקראת טקסט מתוך ויקיפדיה על בדיקת מצב פסיכיאטרי

א- מודע

נע בין שינה לערנות אך ישנם מצבים של סטופור או קומה

ב- הפרעות בתפיסה

• ישנו גם סווג דלוזיות לפי דלוזיות ראשוניות או שניוניות כאשר השניוניות יכולות להתבסס על ניסיון קודם. וגם על מצב שקודם להתהוות הדלוזיות של אווירה מטוחה מצד המטופל שחש שמשהו עומד לקרות ומושפע גם מהסביבה. ישנו מצב של חלוקת הדלוזיות עם אדם נוסף אשר מחמיר את המצב, כאשר מספר אנשים מאמינים באותן מחשבות שווא.

אילוזיות

• פראדוליה – הטיה קוגניטיבית של גירוי כך שהוא נתפס כמשהו מוכר שאיננו נכון.
• זיכרון אידטי – זכרונות אלו אינם בהכרח קשורים במחלה ופחות נפוצים בפסיכיאטריה.

הלוצינציות

• יש להבדיל בין מצב טבעי שאנחנו קוראים לו חלומות לבין מצב פתולוגי של הזיות בזמן ערנות, הזיות של יקיצה משינה (הזיות היפנופומיקיות) וחלומות (הזיות היפנוגוגיקיות).
• ישנן הזיות תגובתיות שמתעוררות עקב גירוי כמו ריח מסויים שמעורר קול
• הזיות אקסטרה-קמפינג: הזיות של משהו שמתרחש במקום אחר
• ערבוב חושים- לראות רעש, לשמוע צבע תוצאה של סמי הזיה כמו LSDבדרך כלל.
• הזיות קינטיות שמערבות תחושה במפרקים
• הזיות אוטוסקופיות – לראות את עצמנו מבחוץ
• הזיות שמיעה- הנפוצות ביותר בתחום הפסיכיאטריה
• הזיות ראיה
• הזיות ריח- יכולות להעיד על הפרעה אורגנית

דלוזיות

• דלוזיות (מחשבות שווא)- אמונה כוזבת מקובעת של הסובייקט שמשוכנע בה למרות שהיא איננה משותפות עם אחרים,

קארל ג'ספר – פסיכיאטר ופילוסוף גרמני חי בין המאה ה19 למאה ה20 והרחיב את ההגדרות בנושא של הזיות ומחשבות שווא.

• סווג דלוזיות טיפוסיות
  • דלוזיות של רדיפה- מהדלוזיות הנפוצות ביותר של אמונה שישנה קונספירציה כנגד אדם שנרדף באמצעים שונים כולל אמצעים טכנולוגיים.
  • דלוזיות של גרנדיוזיות כמו מחשבות על השפעה יכולות וכסף מאפיין את הלוקים במאניה.
  • דלוזיות של ניהוליסטיות , מחשבות על אסון מתקרב כמו סוף העולם, מוות, העדר איבר בגוף,
  • דלוזיות של היפוכונדריה של אמונה במחלה קשה על הגבול בין חרדה לבין דלוזיה

ג- הפרעות בחשיבה

יכולת להתקדם במחשבות ולענות באופן ממוקד

• מחסומים במחשבה- מחשבה נקטעת עקב הפרעה שספציפית לבעיה ממנה המטופל סובל
• חשיבה משיקנית – מטופל לא עונה תשובה אלא מדבר על דברים אחרים
• חשיבה עקיפנית- מטופל עונה תשובה ארוכה ולאחר מכן מגיע לתשובה
• פרברסיה- חזרה על משפטים.

רצף לוגי

• מעוף חשיבה – ישנו שתף מחשבות, קפיצות מנושא לנושא אך הרצף הלוגי נשמר
• רפיון אסוציאטיבי- הכנסת תכנים ללא רצף לוגי
• סלט מילים- היכולת להרכיב משפט אובדת, במקרים חמורים של רפיון אסוציאטיבי

הפרעות התנהגות

• אקולילה: (חזרה על משפטים שנאמרים על ידי אדם אחר),
• פיאליה: חזרה אחר המשפטים של עצמו
• אובססיה- מחשבות כפיתיות לא רצוניות שפוקדות סובייקט ומערבות בדרך כלל נושאים כמו: זיהום, חשש לביטחון, סימטריה, דת, מחלה, תכנים מיניים, אלימות וכו וכו… במקרים מסויימים האובססיה יכולה להוביל לאלוצינציה כמו במקרב של החולות באנורקסיה נרבוזה אשר מביטות במראה ורואות עצמן כשמנות
• מחשבות פולשניות- ויקיפדיה

פרברסיה

הפרעות בחשיבה בפני עצמן שייכות לתחום של פסיכופטולוגיה אך קשורות גם לתחום של נוירופטולוגיה כאשר מדובר בבעיה עצבית בסרטון הבא ההפרעות הידועות אשר זכו לכינוי מופיעות.

פרברסיה שייכת גם לתחום הנוירולוגיה כפי שמוצג בסרטון הבא מוצגת הפרעה נוירולוגית של חשיבה לילד אשר נפגע פגיעת ראש, במקרה זה משפט מסויים נתקע כתוצאנ מפגיעת ראש, יש לשים לב גם להבדל בין פרברסיה לבין אובססיה, כאשר מטופל נתקע עם משפטים ומחשבות כתוצאה מאובסיסיה במחלות כגון OCD ניתן להציב בפניו מסגרת זמן כמו 5 דקות ולבקש ממנו להרפות מהמחשבה בטור מטלה אך כאשר מטופל תקוע במחשבות כתוצאה מפרברסיה יש צורך לשנות משהו בסביבתו כך שהגירויים לא יפעילו אצלו את המנגנון.

ד- הפרעות בזיכרון

זיכרון מושפע מגוון מצבים:

• מצבים פסיכוטיים שמשבשים הקשרים של זכרון.
• הפרעת דחק פוסט טראומטית שמתאפיינת בשיכחה של אירוע טראומתי
• הפרעות אורגניות כמו דמנציה ירידה כרונית בזכרון עקב מצב אורגני
• פסאודו-דמנציה: ירידה בזכרון שתלויה בבמצב נפשי כאשר הפרעות כמו דיכאון יכולות להוביל להיחלשות של כוחות הנפש של המטופל מגבילה את יכולותיו לרבות יכולת לזכור דברים

ה- רגש = אפקט + מצב רוח

תיאור האפקט

אפקט (Affect) בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה הוא כיצד הרגש או מצב הרוח של המטופל נראים לצופה מהצד. מצב רוח נייטרלי (אאותימי), אופורי, דיספורי (דיכאוני), רגזני, חרדתי ועוד.

האפקט מתועד לפי איכותו (האם מאני, היפומאני, אאותימי, דיספורי וכו'), לפי הטווח (מתגוון, מוגבר, מצומצם), לפי התאמתו למצב הרוח (תואם או לא תואם את מצב הרוח המדווח) והאם האפקט יציב (כלומר, האם משתנה תוך כדי הראיון או נותר יציב). אפקט לבילי (תנודתי) הוא מצב בו האפקט משתנה שוב ושוב באופן מהיר מקיצוניות אחת לשנייה

תובנה לגבי המחלה

הכחשה ושכנוע עצמי (אוטוסוגסטיה) הם מנגנונים שמובילים את המטופל לא להכיר במחלתו, חוסר הכרה של מטופל בבעיה מהווה אחד מגורמי הסיכון לאלימות כמו חוסר היענות לטיפול תרופתי, או שימוש בחומרים אסורים. התובנה של מטופל על קיום מחלתו חשובה בכדי להעריך את האמצעים להמשך טיפול.

מטופל בעל תובנה מלאה :

• מכיר במחלתו
• יודע להגדיר אותה כמחלה פסיכיאטרית ולא כבעיה פיזיולוגית
• מבין את הייתרונות של הטיפול
• מבין את ההשלכות של המחלה על עצמו ועל אחרים

רשימת -מחלות נפש והפרעות אישיות

• הפרעות נוירו-קוגניטיביות או חומרים פסיכואקטיביים ממכרים מטופלים במחלקה נוירולוגית. אך יש להכירן גם במסגרת העוסקת בפסיכיאטריה.

• ספקטרום סכיזופרניה Schizophrenie
• הפרעות דיכאון Major Depression או Major Depressive Episode
• מלנכוליה- Melancholia
• דיסטמיה- Dysthymia
• דיכאון שלאחר לידה Postpartum depression או PPD
• תסמונת קדם וסתית Premenstrual Syndrome – PMS
• דיכאון עונתי Seasonal affective disorder
• הפרעות דו קוטביות Bipolar disorder
• אפיזודה של מאניה ManicEpisode
• מאניה קלה Hypomania
• הפרעות חרדה Anxiety disorder
• הפרעת פאניקה Panic Disorder
• הפרעת חרדה מוכללת Generalized Anxiety Disorder
• הפרעת דחק פוסט טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder (PTSD
• הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive–compulsive disorder (OCD
• הפרעות אכילה Feeding and Eating Disorders
• הפרעת זהות דיסוציאטיבית Dissociative identity disorder
• הפרעת אישיות מרובת פנים Multiple Personality Disorder
• הפרעות אישיות Personality disorder

מטופל בעל פוטנציאל להתאבד

סרטון

בדיקות פסיכיאטריות

ניהול כעסים

פסיכופתולוגיה

הפרעות נוירו-קוגניטיביות או חומרים פסיכואקטיביים ממכרים מטופלים במחלקה נוירולוגית. אך יש להכירן גם במסגרת העוסקת בפסיכיאטריה.

בפסיכיאטריה ישנו עיסוק ב:

ספקטרום סכיזופרניה ואחרים

סיכזופרניה- הגדרת המחלה

פסיכיאטר בשם קורט שניידר הציעה קריטריונים לאבחון סכיזופרניה אשר מתייחסים בעיקר למצבים של הזיות, השיטה שלו איינה מייצגת את האבחנה של DSM כיום אך מסייעת בהבנת טיב המחלה:

• מאפיינים של קולות
  • קולות שמפרשנים את פעולותיות של הסובייקט
  • קולות שמתווכחים עם הסובייקט
  • הסובייקט שומע את מחשבותיו בקול רם
• אמונות לגבי הקולות
  • סובייקט מאמים שהקולות מוכנסים לראשו בכוח
  • סובייקט מאמין שנלקחות ממנו מחשבות
  • סובייקט מאמין שהוא מקבל תשדורות ומסרים שאחרים לא מקבלים מאמצעי תקשורת
• אמונות לגבי מחשבות
  • סובייקט מאמין שישנם דחפים והזיות סומטיות שמוכנסים לגופו בניגוד לרצונות והזיות תפיסה

בסרטון הבא ישנו ראיון עם מטופל כחלק מסימולציה שמתאר את מצבו תחת הפרעה של שמיעת קולות.

תופעות לוואי של תרופות

• ספקטרום סכיזופרניה Schizophrenie

• הפרעות דיכאון Major Depression או Major Depressive Episode

בסרטון הבא ישנה סימולציה של ראיון עם מטופלת אשר סובלת מדיכאון

• מלנכוליה- Melancholia

• דיסטמיה- Dysthymia

ההבדל בין דיסטמיה לדיכאון במשך הזמן ובעוצמה, דיסטמיה מוגדרת כדיכאון קל ממושך שנמשך יותר משנתיים

• דיכאון שלאחר לידה Postpartum depression או PPD

• תסמונת קדם וסתית Premenstrual Syndrome – PMS

• דיכאון עונתי Seasonal affective disorder

• הפרעות דו קוטביות Bipolar disorder

• אפיזודה של מאניה ManicEpisode

• מאניה קלה Hypomania

• הפרעות חרדה Anxiety disorder

• הפרעת פאניקה Panic Disorder

• הפרעת חרדה מוכללת Generalized Anxiety Disorder

• הפרעת דחק פוסט טראומטית (Post-Traumatic Stress Disorder (PTSD

• הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive–compulsive disorder (OCD

• הפרעות אכילה Feeding and Eating Disorders

• הפרעת זהות דיסוציאטיבית Dissociative identity disorder

• הפרעת אישיות מרובת פנים Multiple Personality Disorder

• הפרעות אישיות Personality disorder