הורמונים תהליך ביוץ ונוירוטרנסמיטורים

דף זה מציג שרשרת תהליכים אשר מובילה להפרשת הורמונים, פעילותם. הרחבה על מצבי חולי בקטגוריוה של לימודי קליניקה ושם בדף בעיות הורמולנליות- http://learnursing.com/?page_id=246 .

עוד הורמונים בבלוטת האצטרובל ישנה הפרשה של מלטונין אשר מסייע להתאים את השעון הביולוגיה לשעות האסטרונומי (יום ולילה)

בהיפוטלמוס ישנה הפרשה של אוקסיטוצין ושל ADH (הורמון נוגד שתינה) להלן פירוט המסלול:

Supraoptic nucleus (SON) מפריש ADH, ו Paraventricular nucleus (PVN) מפריש אוקסיטוצין.

אשר מתניידים דרך מסילת תאי עצב אל חלקה האחורי של בלוטת ההיפופיזה(יותרת המוח) ומשם מופרש למחזור הדם

תיאור של מערכת הורמונלית במהירות שיא:

•NIS לוכד יוד ונושא אותו, לאחר מכן עובר אנדוציטוזה, נכנס לתא של הבלוטה הליזוזום מפרק אותו

•יוד עובר יינון הופך ליודיד ונכנס לקולואיד דרך נשא

•יוד מתחבר לחלבון טירוגלובין  אשר מכיל טירוזין (חלבון ארומטי) מתחבר ליוד חלק ל2 מולקולות חלק ל1 ואלו יוצרים מולקולות של 3 או 4 ושמם החדש תירוקסין לT3 או T4

•ההורמון שנוצר חוזר מהקלואיד על ידי אנדוציטוזה

•ליזוזום מתמזג עם האברון שנוצר

•פעפוע הורמונים אל מחזור הדם

15% נשאים חלבוניים- TBPA 70% והשאר אלבומין (10-15 אחוז)

•בבלוטת התריס יש גם תאים שמפרישים קלציטונין (מופרש בתגובה לרמת סידן גבוה בדם)

בלוטת יותרת הכליה

השכבות מגורות בעיקר על ידיד הורמון של בלוטת יותרת המוח, ה-ACTH AdrenoCortico Trophic Hormone.

כאשר ישנן רמות גבוהות של קורטיזול בדם ישנו משוב שלילי לייצור ההורמונים ה-CRH בהיפותלמוס ו-ACTH בבלוטת יותרת המוח. ההורמון אלדוסטרון מושפע מציר הורמונלי: "מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון" שמתחיל בכליות ומוצג כאן בהמשך

משפחות של הורמונים קורטיקוסטרואידים:
גלוקוקורטיקואידים	(בעיקר קורטיזול) המשפיעים על חילוף החומרים בגוף. יחד עם הורמון הקורטיקוסטרון משפיע על המערכת חיסונית.
מינרלוקורטיקואידים	אלדוסטרון הפועל על הכליות בקידום ספיגה מחדש של יוני נתרן (Na+) לתוך הדם. בעקבות הנתרן נכנסים גם מים וכך הנפח במחזור הדם ולחץ דם נורמלי נשמרים.
אנדרוגנים	הורמוני מין זכריים איכולים להפוך להורמונים נשיים המשפיעים מעט על בלוטות המין.

פירוט של שמות ההורמונים לצד פירוט מבנה בלוטת יותרת הכיליה ממנו הם מופרשים.

שכבות בקורטקס האדרנל	שם	תוצר
שכבהG	גלומרולוזה	אלדוסטרון
שכבה F	פסיקולטה	קורטיזול
שכבה R	רטיקולרית	סטרואיד שהופך לטוסטסטרון
מדולה	שם	תוצר
	תאי כרומפין	בעיקר אדרנלין וקצת נור אדרנלין

מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון

1	אם יש ירידה בזילוח למערכת שליד הפקעיות בכליות, התאים הג'וקסטה גלומרולרים (Juxtaglomerular Cells) משחררים את האנזים רנין.
2	הרנין חותך פפטיד לא-פעיל הנקרא אנגיוטנסינוגן, והופך אותו לאנגיוטנסין I.
3	אנגיוטנסין I הופך לאנגיוטנסין II באמצעות חיתוך על ידי אנזים מפעיל אנגיוטנסין (ACE), הנמצא בעיקר בנימי הריאה (האנזים המפעיל אלדוסטרון יכול לחתוך גם פפטידים אחרים, ובתפקידו זה הוא מהווה בקר חשוב של מערכת הקינין-קאליקראין).
4	אנגיוטנסין II הוא התוצר הסופי של המערכת. הוא פועל כהורמון בעל תפקידים רבים, וביניהם, הוא פועל על בלוטת יותרת-הכליה (Adrenal Gland), להפריש אלדוסטרון (Aldosterone)- הורמון הגורם להגברת הספיגה החוזרת של יוני נתרן בנפרון (תוך "הקרבת" אשלגן- משאבות Sodium/Potassium ATPase), ובעקבותיהם, הגברת הספיגה החוזרת של מים לדם, מה שמעלה את נפח הפלזמה וגורם לעליית לחץ דם.
5	בנוסף, אנגיוטנסין II פועל על ההיפופיזה (Hypophysis) להפריש ADH/Vasopressin- הגורם גם הוא להפעלת משאבות נתרן-אשלגן ולספיגה מחדש של מים.

ההשפעות של ההורמונים ושל נוירוטרנסמיטורים

ההבדל בין נוירוטרנסמיטרים להורמונים שהורמונים נישאים בדם לאיבר מטרה מרוחק. ההורמונים הורמונים סטרואידים נישאים בידי חלבונים והורמונים חלבוניים יותר מסיסים במים ונישאים ללא חלבונים, ההורמוני נישאים עד לאיבר המטרה שם הם נקשרים לקולטנים. יכולים להיות קולטנים שונים. להלן קולטנים במערכת אדרנרגית:

קולטני אלפא-1 (α1 receptors) – פועלים על שרירים חלקים. גורמים לכיווץ כלי דם בעיקר בעור ובמערכת העיכול, ולהרפיית מערכת העיכול.

קולטני אלפא-2 (α2 receptors) – פועלים על הסינפסות במערכת העצבים הסימפתטית.

קולטני בטא-1 (β1 receptors) – הגברת קצב הלב ותפוקת הלב, הגברת שחרור האנזים דמוי-ההורמון רנין מהכליות – המעלה את לחץ הדם.

קולטני בטא-2 (β2 receptors) – הרחבת סמפונות בריאות, הרפיית שריר חלק, הרפיית הרחם, עידוד הפרשת גלוקגון.

קולטני בטא-3 (β3 receptors) – פירוק שומנים מרקמות השומן.

מערכת המין

מערכת המין הנשית, והבשלת הביציות עד למחזור הוסת

ישנו בגופה של אישה תהליך של הבשלת מערכת המין הנקבית שמתחיל ביצירת ביציות בשלב העוברי, ובגיל מסוים מערכת זו מתחילה לפעול וביציות מבשילות ומתפקדות כמו בלוטת הפרשה פנימית ובכך משפיעות על צירים הורמונליים עם התרוקנות מאגר הביציות שינויים אלו פוחתים עד סיומם, בכדי להכיר את התהליך צריך להרחיב על כמה תהליכים ולהציג את המחזוריות שלהם על פני לוח זמנים, האחד הוא תהליך האואוגנזה (תהליך יצירת ביציות וגופי זקיק) והשני הוא וסת, ובהמשך הפריה והריון.

אואוגנזה:

השלב העוברי

בשבוע ה20 להריון ישנן בגופה של נקבה כ6-7 מליון ביציות אך הן קטנות, בלידתה היא נושאת 1-2 מליון ביציות, בגיל ההתבגרות נותרת עם 300-400 אלף ואלו מספיקים ל38 שנות פוריות.

השלמת ייצור הביצית…

ישנו מן שעון של הבשלה, הקצב נקבע על פי רגישות לFSH הוא מעביר ביצית לשלב הזקיקי עליו הרחיב בתיאור מחזור הוסת…

מחזור וסת:

מחזור הוסת יכול להשתנות מאישה לאישה, השלב הפוליקולרי+ שלב הוסת יכולים להימשך פרקי זמן משתנים השלב הלוטאלי קבוע ונמשך 14 יום, הביוץ מתרחש בתחילת השלב בלוטאלי ולכן יש להחסיר 14 יום מסוף מחזור (תחילת דימום) בכדי לדעת מתי הביוץ החל. תא זרע יכול לשרוד יממה עד יממה וחצי (לא נתון חד משמעי) הביצית יכולה לשרוד ללא הפריה כ24 שעות, כך שהשלב הקריטי לכניסה להריון הוא בתחילת הביוץ, חישוב לא נכון של אורך המחזור יכול להוביל להריון בלטי מתוכנן או לפספוס חלון ההזדמנויות להריון.

שלב הופעת הווסת אורכו יכול להשתנות מאישה לאישה – ימים 1-4. אם אין הריון , הגופיף הצהוב מפסיק להפריש הורמונים בתגובה מופרשים פרוסטגלנדינים אשר מובילים למותם של תאי הרירית רירית הרחם נושרת. ירידה ברמות אסטרדיות ופרוגסטרון מפסיקים משוב שלילי לFSH ואז הפרשתו מתחדשת ומובילה להבשלת זקיקים ולשלב הזקיקי.

השלב זקיקי (הפוליקולרי) – ימים 5-14. FSH מופרש בכל שעה הוא ההורמון מעורר זקיקים יחד עם הפרשה מזערית של FSH, אלו מעוררים כמה תאי זקיק, מתוך זקיקים רבים אחד מבשיל, (דרגות שונות של רגישות לFSH מאפשרות ליצור קוצב זמן שמונע מכל הזקיקים להבשיל יחד), ההורמון גורם לשינויים במבנה הזקיק, תאי הזקיק יוצרים שכבות של תאי גלרנולוזה, בהמשך מופיעה שכבה של אזור שקוף, מחוץ לשכבה זו נוצרים תאים של מעטפת אשר נקראים תאי תקה, הזקיק מתבגר להופך להיות לזקיק שניוני, הכולל תאי תקה בשכבה חיצונית וגר, LH מגרה תאי תקה (theca cells) הנמצאים בשחלה, לייצר אנדרוגנים. אנדרוגנים אלו עוברים לשכבת תאי הגרנולוזה שבזקיק, ושם, בהשפעת ההורמון FSH, הופכים אנדרוגנים אלו לאסטרוגנים, הם משפחה שהעיקרי בה הוא אסטרדיול, אסטרדיול מעודד התפתחות של רירית הרחם ומעכב הפרשת FSH במוח אשר מונע מעוד זקיקים להבשיל אך נשארת כמות מסוימת שמאפשרת לזקיק לשרוד. כאשר שכבת הגרנולוזה גדלה ונוצר בזקיק גם חלל בתוך שכבת הגרנולוזה הזקיק והזקיק נקרא זקיק שלישוני, האואוציט עדיין בתוך הזקיק, עובר מיוזה עם חלוקת הפחתה במהלכה התא מתחלק לתא אחד גדול ואחד שמתנוון, התא שנותר נקרא ביצית הכל קורה עדיין בתוך הזקיק, הביצית מוכנה לחלוקת מיוזה אך נעצרת בשלב פרופזה. ביום ה14 רמת הFSH בשיאה, אך בשלב הביוץ שהינו השלב הלוטאלי תהיה ירידה

שלב הביוץ שהוא נגזרת של השלבים– מהיום ה-14 ועד היום ה-17 למחזור. הזקיק+הביצית שבתוכו נפלטים מן השחלה ונקלטים על ידי זרוע החצוצרה., רמת האסדרדיול המופרשת עולה ועושה משוב חיובי לFSH באופן חריג, LH גורם לקרע ולפליטת הביצית, הזקיק אשר עטף את הביצית ממשיך להתקיים ומכונה "גופיף צהוב" כעט מופרשים פרוגסטרון ורלקסין ברמות זניחות אלא אם ישנו הריון.

השלב הלוטאלי (חלמוני/ הסקרטורי) – בין יום 17 ליום 28. FSH מופרש בכל 4-5 שעות הגופיף הצהוב ממשיך להפריש פרוגסטרון (מגדיל נפח תאי רחם), אסטרדיול (מגדיל מספר תאי רחם) ,ורלקסין. אם בתוך זמן זה הביצית תופרה יתחיל הריון. ואז יופרש הורמון גונדוטרופין כרוניוני אנושי HCG. כעט הגופיף הצהוב תלוי בהורמוני הריון בכדי להמשיך להתקיים ויתנוון מבחינה תפקודית יעלם כמעט לגמרה ללא הריון.

מערכת המין הגברית

תאי סטרולי אזר נמצאים באשך מייצרים חלבון

AMH – anti-Mullerian hormone (AMH)

מופרש בשלבים הראשונים של חיי העובר, וגורם להתנוונות מערכת המין הנשית הפמינית, מאפשר זיכור

Androgen-binding protein (ABP)

גלובולין קושר טסטוסטרון- מגביר את ריכוז הטסטוסטרון בצינורות הזרעים וכך מסייע לתהליך ייצור זרעים(ספרמטוגנזה)

חלבון מעכב  לוויסות הפרשת ה- FSH.

בלוטת הערמונית

האנזים 5 אלפא רדוקטז

אחראי על הפיכת הטסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון – (Dihydrotestosterone (DHT ובכך מאפשר את יצירתה של מערכת המין גברית החיצונית

אנחנו נולדים כנקבות אבל עוברים תהליך זיכור לפעמים ינשנן הפרעות נדירות במנגנון של הזיכור אשר מורחבות בעמוד המופיע בקישור הבא:

הפרעות בתפקוד/הבשלת מערכות המין/בפוריות.