בדיקות דם

Complete Blood Count – בדיקת דם כללית שכוללת בדיקות שונות לכל הערכים שבטבלה.

נעזרתי בכתבה: קישור לכתבה לפירוט של האינדיקציה המתקבלת מן הבדיקות המפורטות לפניכם.

• WBC- ערכים גבוהים- לויקוציטוזיס מעידים על זיהום, ערכים נמוכים: נקראים -לויקופניה ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).
• RBC – ערכים גבוהים עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם, או פיצוי על מחלת ריאות /עישון, ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.
• Hemoglobin- HGB – ערכים נמוכים מעידים על אנמיה.
• Hemoglobin – ערכי המוגלובין על פי ספר מדריך אוקספורד מרוכז לסיעוד של שילה ק. אדם 13-17 לגברים ו 12-16 לנשים
• HCT– המטוקריט ,זהו נפח כדוריות דם, נפח נמוך יכול להעיד על אנמיה.
• RDW – שונות בצורתן של כדוריות דם כאשר חריגה באחוזים גבוהים מצביע על הפרעה בייצור הדם
• MCH – כמות כדוריות ממוצאת ,ערכים נמוכים יכולים להעיד על אנמיה.

בנוזף ישנן בדיקת טסיות, ובדיקה של הרכב הלויקוציטים אשר מוכרים לנו מלימוד על מערכת החיסון ועל מנגנון קרישת הדם.

נתונים מתוך  Keohane, E et al. (2015). Front matter. ו מתוך ספר מדריך אוקספורד מרוכז לסיעוד של שילה ק. אדם

Test	Units	Adult	Pediatric	Neonate
	======	===========	(4–7 years old)	(0–1 days old)
WBC – White Blood Cells, לויקוציטים)	× 109/L	3.6–10.6	5.0–17.0	9.0–37.0
RBC– Red Blood Cells אריתרוציטים.	× 1012/L	M: 4.20–6.00	4.00–5.20	4.10–6.10
		F: 3.80–5.20
Hemoglobin- HGB	g/L	M: 135–180	102–152	165–215
		F: 120–150
HCT – Hematocrit Test	L/L	M: 0.40–0.54	0.36–0.46	0.48–0.68
		F: 0.35–0.49
MCV– Corpuscular Volume Mean	fL	80–100	78–94	95–125
MCH – Mean Cell Hemoglobin	pg	26–34	23–31	30–42
MCHC mean corpuscular hemoglobin concentration	g/L	320–360	320–360	300–340
RDW– Red Cell Distribution Width	%	11.5–14.5	11.5–14.5	elevated
PLT – -תרומבוציטים, טסיות, Platelets	× 109/L	150–450	150–450	150–450
Neut – נויטרופיל, Neutrophil	× 109/L	1.7–7.5	1.5–11.0	3.7–30.0
LYMPH– נקרא גם לימפוציט, Lymphocyte	× 109/L	1.0–3.2	1.5–11.1	1.6–14.1
MONO – מונוציט, Monocyte	× 109/L	0.1–1.3	0.1–1.9	0.1–4.4
EOS -אאוזינופיל, Eosinophil	× 109/L	0.0–0.3	0.0–0.7	0.0–1.5
BASO (נקרא גם בזופיל, Basophil)	× 109/L	0.0–0.2	0.0–0.3	0.0–0.7

בדיקה של כימיה בדם

בודקת חומרים מסוימים שמעידים על משהו ויש משמעות לניטור ערכיהם על ידי התערבות, בטבלה זו מוצגים ערכים ביחידות מידה שונות שמקובלות במקומות שונים, ד בmg/dL מאשר בmmol/L.

בדיקת קריאטינין בדם יכולה לספק מידע על מצב הכליות, רמות גבוהות של גלוקוז מכונות סכרת.

הנתונים בטבלה מתוך:

1.  C. A. Burtis and E. R. Ashwood, Tietz Textbook of Clinical Chemistry (1994) 2nd edition, ISBN 0-7216-4472-4
2. ^ "Blood tests normal ranges". Monthly Prescribing Reference. Retrieved June 21, 2012.

הערך שנבדק	טווח ערכים תקין	Unit
נתרן (Na)	145-134	mmol/L
אשלגן (K)	5-3.5	mmol/L
אוריאה	6.4-2.5	mmol/L
אוריאה	40-15	mg/dL
קריאטינין – זכר	115-62	μmol/L
קריאטינין – נקבה	97-53	μmol/L
קריאטינין – זכר	1.3-0.7	mg/dL
קריאטינין – נקבה	1.2-0.6	mg/dL
גלוקוז	5.8-3.9	mmol/L
גלוקוז	120-70	mg/dL

בדיקת גזים בדם

מתוך מקורות מידע:

1.  "ABG (Arterial Blood Gas)". Brookside Associates. Retrieved 2017-01-02.
2. ^ Derived from molar values using molar mass of 44.010 g/mol
3. ^ Hemoglobin and Oxygen Transport. Charles L. Webber, Jr., Ph.D.

4.Normal Reference Range Table from The University of Texas Southwestern Medical Center at Dallas. Used in Interactive Case Study Companion to Pathologic basis of disease.

ערך ==========	טווח =============	פרשנות
pH	7.34–7.44	ה- pH או ה- H + מציין אם אדם הוא חומצי (pH <7.35; H +> 45) או אלקלמי (pH> 7.45; H + <35).
H +	35–45 ננומטר / ליטר (nM)
לחץ חלקי של חמצן עורקי (PaO2)	10–13 kPa	PaO2 נמוך מעיד על כך שהאדם אינו מחמצן כראוי, והוא היפוקסמי. (שים לב כי לאדם יש היפוקסיה לא נדרש PaO2 נמוך.) [מדוע?] ב- PaO2 של פחות מ- 60 מ"מ כספית, יש לתת חמצן משלים.
	75–100 מ"מ כספית
לחץ חלקי פחמן דו חמצני עורקי (PaCO2)	4.7–6.0 kPa	הלחץ החלקי של הפחמן הדו-חמצני (PaCO2) הוא אינדיקטור לייצור וחיסול CO2: עבור קצב חילוף חומרים קבוע, ה- PACO2 נקבע לחלוטין על ידי חיסולו באמצעות אוורור. PaCO2 גבוה (חומצה בדרכי הנשימה, לחילופין היפרקפניה) מעיד על תת-נידוי (או, לעיתים נדירות יותר, על הפרעה היפר-מטבולית), על PACO2 נמוך (אלקלוזיס נשימתי, לחלופין היפוקפניה) היפר- או יתר אוורור.
	35–45 מ"מ כספית
HCO3–	22–26 מ"ק / ליטר	ה- HCO3– יון מציין אם קיימת בעיה מטבולית (כגון קטואצידוזיס). HCO3 נמוך – מעיד על חמצת מטבולית, HCO3 גבוה – מצביע על אלקלוזיס מטבולית. מכיוון שערך זה כאשר הוא נתון עם תוצאות גז הדם מחושב לעיתים קרובות על ידי המנתח, יש לבדוק את המתאם עם רמות ה- CO2 הכוללות כפי שנמדדו ישירות (ראה להלן).
SBCe	21 עד 27 ממול / ליטר	ריכוז הביקרבונט בדם ב- CO2 של 5.33 kPa, רווי חמצן מלא ו 37 צלזיוס.
עודף בסיס	-2 עד +2 ממול / ליטר	עודף הבסיס משמש להערכת המרכיב המטבולי של הפרעות בבסיס חומצה, ומציין אם לאדם יש חמצת מטבולית או אלקלוזיס מטבולי. בניגוד לרמות הביקרבונט, עודף הבסיס הוא ערך מחושב שנועד לבודד לחלוטין את החלק שאינו נשימתי בשינוי ה- pH. [13]
		ישנם שני חישובים לעודף בסיס (נוזל תא נוסף – BE (ecf); דם – BE (b)). החישוב המשמש ל- BE (ecf) = [HCO3 -] – 24.8 + 16.2 × (pH – 7.4). החישוב המשמש ל- BE (b) = (1 – 0.014 × Hgb) × ([HCO3 -] – 24.8 + (1.43 × Hgb + 7.7) × (pH – 7.4).
סה"כ CO2 (tCO2 (P) c)	23–30 ממול / ליטר	זהו הכמות הכוללת של CO2, והיא סכום ה- HCO3– ו- PCO2 לפי הנוסחה: tCO2 = [HCO3–] + α × PCO2, כאשר α = 0.226 מ"מ / kPa, HCO3– מתבטא בריכוז מילימולרי (מ"מ) (mmol / L) ו- PCO2 מתבטא ב- kPa
	100–132 מ"ג / ד"ל
תוכן (O2 (CaO2, CvO2, CcO2	נפח% (מ"ל O2 / dL דם)	זהו סכום החמצן המומס בפלזמה וקשור כימית להמוגלובין כפי שנקבע על ידי החישוב: CaO2 = (PaO2 × 0.003) + (SaO2 × 1.34 × Hgb) כאשר ריכוז ההמוגלובין מתבטא ב- g / dL. [16]

פענוח בדיקת גזים בדם

במידה ורמת החומציות חורגת מהטווח הנורמאלי יש להצליב את המידע עם PaO2 , ועם ה HCO3 כאשר ערכי הPH יורדים זה מעיד על חסר חמצן, אך צריך לברר האם הסיבה לחמצת היא מטבולית או נשימתית- אם ערכי ה PaO2 מתחת ל 4.7 אם הם בטווח התקין צריך להסתכל על ה HCO3 שנעים בטווח 22–26 אמורים לעלות על מנת לאזן את רמת החומציות, הם משתנים באופן מהופך לרמת החמצן.

בדיקת סוכר שגרתית באמצעות גלוקומטר

שלבי הבדיקה:

1. הכנת הציוד אשר כולל: סטיק, מכשיר מדידה אשר נקרא גלוקומטר, דוקרן, ומגבון, מגש פלסטיק סטרילי.
2. חיטוי ידיים כבישת כפפות.
3. זיהוי מטופל על ידי שאלות ,שם פרטי שם משפחה תעודת זהות, השוואה עם הידון הצלבה עם במדבקה עם בר-קוד.
4. הפעלת המכשיר בסדר פעולות של נעיצת הסטיק במכשיר, זיהוי המטופל על ידי הבר-קוד, דקירת המטופל ואיסוף הבדיקה, התוצאה מתקבלת.
5. כיבוי וחיטוי המכשיר וניגובו. לזרוק את הסטיק והדוקרן בפח ייעודי והסרת הכפפות.

קרישת דם

פירוט על המנגנון הביולוגי:

http://learnursing.com/?page_id=219

זמן דימום תקין נע בין 4 ל-8 דקות, הוא מוארך בהפרעה כמותית או איכותית בטסיות ובפגיעה בכלי הדם.
זמן קרישה תקין נע בין 8 ל-12 דקות.

זמן פרותרומבין, או PT-prothrombin time –

ישנו מבחן שמאפשר לבדוק את מנגנון הקרישה על ידי זירוז התהליך באמצעות תרומבופלסטין רקמתי ויוני קלציום אשר מפעילים את מערכת הקרישה. מבחן זה בודק למעשה את המנגנון האקסטרינזי ותפקודו של פקטור VII, וכן את שלב 2. הזמן PT התקין נע בין 12–14 שניות.

השוואת הערך אשר התקבל לערך הנורמטיבי נותנת את מדד הINR (International Normalized Ratio) – זהו מדד בינלאומי האחיד לכל המעבדות בארץ ובעולם.

זהו מבחן שבו מוסיפים תרומבופלסטין רקמתי ויוני קלציום, המפעילים את מערכת הקרישה. מבחן זה בודק למעשה את המנגנון האקסטרינזי ותפקודו של פקטור VII, וכן את שלב 2 כאמור לעיל. הזמן התקין נע בין 12–14 שניות. כך למשל, מחסור בפקטור VII יגרום לעליה ב- PT, בעוד שספירת הטסיות ו-PTT יהיו במסגרת הנורמה (ראו להלן). באופן דומה, שימוש בקומדין או קיומה של מחלת כבד, עלולים להאריך את PT.

מבחן PTT- partial thromboplasin time

זהו מבחן הבודק את המנגנון האינטרינזי. קרישת הפלזמה נבדקת על ידי הוספת קלציום, פוספוליפידים וגורמים המפעילים את פקטור XII ובוחנים כמה זמן לוקח לקריש הדם להיווצר. זמן תקין הוא בין 25–40 שניות. הפקטורים המעורבים במבחן זה הם הפקטורים 12,11,10,9,8,5,2,1. מחלות בהן זמן PTT גבוה הן מחלות המאופיינות בבעיה בפקטורי קרישה הפועלים במנגנון האינטרינזי כפי שהוזכרו לעיל, כאשר מבחן PT תקין, הרי שהפקטורים הנבדקים הם רק הפקטורים 12,11,9,8 (שאר הפקטורים מעורבים במסלול המשותף לאינטרינזי ולאקסטרינזי)- למשל, במחלות המופיליה במקרה שיש דימום (ואז הפגם יהיה בפקטור 8 או פקטור 9) או בחוסר של פקטור 12 או פקטור 11 – אם החולה אינו מדמם. במקרה שגם PTT וגם PT מוארכים (כאשר מספר הטסיות הוא תקין), יש בעיה בפקטורי הקרישה המשותפים הן למנגנון האינטרינזי והן למנגנון האקסטרינזי – פקטור 10,5,2,1.
זמן טרומבין (TT-thrombin time)

זהו מבחן הבודק את שלב 3 של הקרישה בלבד. זמן מוארך מעיד על רמת פיברינוגן נמוכה, או הפרעה בפעילות הפיברינוגן (מוסיפים טרומבין, אשר אמור להפוך פיברינוגן לפיברין, אם רמות הפיברינוגן נמוכות או שיש הפרעה בפעילותו, הזמן יתארך).

מרקרים (סמנים) בדם לבעיות – שרירים/ כבד/ לב

כתבה מקיפה מאת דן אבן : מהו טרופונין וכיצד הוא מסייע באבחון התקף לב? על מה עשויה להעיד נוכחות של CPK בדם? מה שצריך לדעת על בדיקות לזיהוי סמנים בדם שמסייעות באבחון מחלות לב

בדיקות לפגיע בשרירי הלב

סימנים לפגיע בלב

קיצור ……………	שם מלא	משך הזמן שהוא מצוי בדם	מעיד על
	טרופונין		נזק ללב עולה תוך 4 שעות ורמתו נשארת שבועיים
CPK/ CK	creatine phosphokinase		מעיד על נזק לרקמת שריר שלד, לב , מוח.
CK-MB	קראטינין קינאז	ניתן לאיתור תוך מספר שעות	אנזים ספציפי ללב מופיע תוך 4 שעות.
LDH	לקטט דהידרוכנאז	עולה תוך יום וחצי ונשאר עוד 6 וחצי ימים	מדד לנזק לרקמות הגוף לרבות רקמת הלב
AST	אספרטט טראנסאמינאז	עולה בסוף יום ונשאר עוד 3 ימים	מדד לבעיות לב וכבד
CRP	C-reactive protein	רמתו עולה תוך מספר שעות מתהליך דלקתי מגיע לשיא תוך 2-3 ימים ואז פוחתת.	מדד דלקת, אך רמתו עולה גם בהתקף לב. הרמה התקינה היא מתחת ל5מיליגרם לליטר, מעל 200 מיליגרם לליטר יש כבר דלקת חמורה.
BNP	brain natri-uretic peptid

סימנים לפגיע בכבד

• ALT
• AST
• LDH

סימנים לחסימת דרכי מרה

• בילירובין
• פוסאטאז אלקליין בסיסי
• גאמא גלוטמיל טרנספראז

סימנים לפגיע בלבלב

• עמילז
• טיריפסין