אנטומיה – כללי

חללים בגוף האדם הם אזורים המוגדרים על ידי רקמות קשות ורכות. החללים מלאים בנוזל ואיברים ועטופים ברקמת חיבור הנקראת "מזותליום" (mesothelium). המזותליום מאפשר לאיברים בתוכו, המחוברים זה לזה והנסמכים זה על זה, לנוע בחופשיות בתוך החלל. חללי הגוף מחולקים לחללים קדמיים ואחוריים. החללים האחוריים הם חלל הגולגולת ותעלת השדרה, ואילו החללים הקדמיים הם חלל בית החזה, חלל הבטן וחלקו התחתון של האחרון, חלל האגן.

Cranial cavity

חלל הגולגולת מוגדר על ידי הגולגולת ועטוף בקרומי המוח. הגולגולת מכילה את המוח, את העיניים ואת האוזניים.

Vertebral canal

תעלת השדרה מוגדרת על ידי נקבי החוליות, הרצועה הצהובה והרצועה האורכית האחורית. היא מכילה את חוט השדרה, העטוף גם הוא בקרומי מוח.

Pelvic cavity חלל האגן

חלל האגן הוא חלקו התחתון של חלל הבטן. גם איבריו עטופים על ידי הצפק. החלל מוגדר מסביב על ידי עצמות האגן ומכיל את שלפוחית השתן, את איברי הרבייה ואת חלקו התחתון של המעי הגס והחלחולת.

Abdominal cavity חלל הבטן

חלל הבטן נמשך מהגבול התחתון של חלל בית החזה ועד הגבול העליון של חלל האגן. חלל הבטן מכיל רבים מאיברי הגוף: את הכבד וכיס המרה, את הקיבה והמעיים, את הלבלב ואת הטחול. את החלל עוטף קרום הנקרא "צפק" (peritoneum).

THORACIC CAVITY חלל בית החזה

חלל בית החזה נמצא בבית החזה, דהיינו, גבולותיו הם כלוב הצלעות והסרעפת. חלל בית החזה מחולק לשלושה חללים משניים: בצדדיו נמצאים חללי הָאֶדֶר הימני והשמאלי, המכילים כל אחד ריאה עטופה בקרום הנקרא "אדר" (pleura); במרכז בית החזה חלל הנקרא בֵּינָה (mediastinum), אשר עטוף רקמת חיבור סיבית. הבינה מכילה את הלב, את קנה הנשימה והסמפונות הראשיים, את הוושט, את בלוטת התימוס, את אבי העורקים של החזה ואת הווריד הנבוב העליון והתחתון.

Diaphragm סרעפת

סרעפת, שריר דק ושטוח המפריד בין חלל הבטן לבין בית החזה, לסרעפת תפקיד מרכזי בנשימה העמוקה. כאשר היא מתמתחת כלפי מטה (פעולה הנעשית יחד עם תנועת שריר החזה המושכים את הצלעות כלפי חוץ)

מישור חזיתי חוצה בין קדימה ואחורה coronal –

מישור אופקי חוצה מלמעלה למטה horizontal / Transverse plane

מישור אשר חוצה בין ימין לשמאל – sagittal –

מישור חיטוך אלכסוני- Oblique plane

קרוב לאמצעProximalis
רחוק מן האמצע	Distal
צדדי	Lateralis
קרוב לציר מרכזי	Medial
גבוהה	Superior
נמוך	Inferior
קדמי	Anterior
אחורי	Posterior

UNILATERAL	חד צדדי
BILATERAL	דו צדדי
IPSILATERAL	יד ורגל מאותו הצד
CONTRALATERAL	צד נגדי (יד מול רגל לשיווי משקל)

סוגי רקמות בגוף:

Epithelial, Connective, Muscular, Nervouse

תאי אפיטל: 1 המעברים בין התאים:

2 רקמת אפיתל נחלקת לכמה סוגים על פי מספר שכבות צורה ועוד כמה מאפיינים:

Squamous epithelium	1
Stratified Squamous	2
Keratinized	2.1
non Keratinized	2.2
Simple Cuboidal	3
Stratified Cuboidal	4
smple Columnar	5
Ciliated	5.1
non Ciliated	5.2
Columnar epithelium	6
epithelium Stratified	7
Transitional epithelium	8

רקמות החיבור

1 Connective Tissue Proper
Loose Connective Tissue (Areolar)
Dense Connective Tissue: regular/ Irregular
2 Specialized Connective Tissue
Cartilage: Hyaline cartilage, Fibrocartil cartilage, Elastic cartilage
Bone Tissue: Osteogenic cells, Osteoblast, Osteocyte ,Osteoclast
Compact Bone /Spongy Bone
3 Adipose Tissue
4 Lymphatic Tissue
5 Hemapoetic Tissue ,Blood

רקמות שריר

Skeletal muscle tissue , Cardiac muscle tissue, Smooth muscle

רקמות עצב

הרחבה בעמוד: http://learnursing.com/?page_id=170

Nervous tissue:
1 Sensory neurons
Motor neurons 2
3 Interneurons

מבנים תיפוסיים של נוירונים:

Multipolar neuron
Unipolar neurons
Bipolar neuron

תאי תמך במערכת עצבים מרכזית:
Astrocyte, Brain Blood Barrier
Microglia
Ependymal Cells
Oligodendrocytes

תאי תמך במערכת עצבים היקפית:

Schwann Cells: myelinated axons, unmyelinated axons
Satellite Cells

הרחבה עצמות

diaphysis ,epiphysis ,metaphysis
medullary cavity , compact bone

תLong Bone
Short Bone
Flat Bone
Irregular Bone

fibrous joints
:Suture
Interosseous membrane

cartilage joints
Symphysis

Synovial Joints
Ligaments
Menisci
Bursae

עצמות הגולגולת

הרחבה עצמות הפנים

עצמות הקרניום :

frontal bone

עצם פרונטלית הנמצאת בקדמת הגולגולת, מצח גג ערובת העין וחלק קדמי של בסיס הגולגולת מהווים חלק מעצם זו.
ישנם 2 סינוסים מעל הגבות בעצם זו. סינוסים המתפתחים בגיל מאוחר

parietal bone (2

עצמות פריאנטליות נפגשות באמצע החלק העליון של הגולגולת בטפר הנקרה דגיטל סטטיו
יוצרות מפרק עם הפרונטל בוןן מלפנים, בתפר קורונל סוטצ'ר

occipital bone

בחלק האחורי של הגולגולת ומרכיבה את רוב בסיסי הגולגולת ומכילה את הנקב הגדול, העצם יוצרת מפרק בתפר הנקרה למבויד סוטצ'ר.

temporal bone

מכילות בתוכן את טעלת השמע החיצונית והאוזן התיכונה והפנימית לעצם זאת יש זיז הנמצא מאחורי האוזן הנקראה מסטוייד פרוסס

עצמות הפנים

mandible

זוהי עצם הלסת התחתונה, יוצרת מפרק בעל קושר תנועה עם הטמפורל בוון.

מפרק הלסת מורכב: הלסת יכולה להיפתח להיסגר לנוע לצדדים, קדימה ואחורה

maxilla

לסת עליונה מרכיבה חלק מערובת העין וחלק מהכך, בתוכה ישנם 2 סינוסים מקסילרי סינוס.

zygomatic bone

עצם הלחי מרקיבה חלק מערובת העין חלקה האחורי יוצאת שלוחה המתחברת לעצם הטמפורלית ויוצרת את הקשת הזיג ומטית

sphenoid bone

לעצם זו צורה המזקירה פרפר מהווה חלק מבסיס הגולגולת חלק מערובת העין וחלק מקופסת הגולגולת, בחלקה הקדמי ישנו ספלוייד סינוס, יש לעצם חלק שפונה לצד הלטרלי של הגולגולת וגובל ברקה במבנה הפנימי של העצם ישנה עצם המהווה תושבת לחלק מהמוח ונקראת Sella Turcica

בלוטת יותרת המוחבלוטת יותרת המוח (Pituitary Gland) המכונה גם היפּ‏וֹ‏פיזה (Hypophysis) יושבת על חלק זה .

nasal bone (2)

בסיס האף מורכב מעצם כאשר רובו מורכב מסחוס.

lacrimal bone (2) – בחלק אמצעי של ערובת העין של העין, מכילה את שק הדמעות
ethmoid bone – בחלק האמצעי של ערובת העין מכילות סינוסים
, vomer – מרכיבה את החלק הגרמי של מחיצת האף

Orbit – ערובת העין- הקונוס שנוצר סביב העין מכמה עצמות- פרונטל בגג, זיגומטיק בקיר הצדדי מקסילה בקיר תחתון ואמצעי. לקריון ואתימולוייד בקיר האמצעי, ספינו יילד בחלק האחור

עמוד השדרה

עמוד השדרה Vertebrae

מבנה גמיש המורכב מ33 חוליות מהווה את הציר המרכזי של הגוף ומגן על חוט השדרה העובר דרכו, נושא את משקל הגוף. לכן כ80% מהאוכלוסייה סובלים מכאב גב בעיקר תחתון,

עקמומיות טבעית במישור קורונלי. כלומר כיפוף קדימה ואחורה ולא לצדדים ההופך את עמוד השדרה לבלם זעזועים כמו קפיץ. כיפוף קדימה אל הבטן ואחורה אל אזור החזה היוצר מבנה של האות S

Kyphosis – עקמומיות מוגזמת באזור החזה נראה בעיקר בזקנים בגלל ניוון עמוד השדרה
Lordosis- עקמומיות מוגזמת באזור הבטן אחורה, קיים בנשים בהריון וילדים בגיל שנתיים עד 3
-scoliosis כיפוף צידי, מכיוון שזה שלעמוד השדרה אין עקמומיות טבעית הצידה כל עקמומיות מהווה פתולוגיה, מצב שכיח בעיקר אצל נערות מתבגרות.

33 חוליות Vertebrae

ממוספרות מלמעלה למטה 7 חוליות צוואר, 12 חוליות גב עליון, 5 חוליות גב תחתון.
5 חוליות מחוברות לעצם העצם ו4 חוליות מחוברות לעצם הזנב
– Cervical חוליות צוואריות המסומנות ב C1- C7
Thorasic- חוליות מסומנות t1- t12

מבנה החוליות

לכל החוליות מבנה בסיסי דומה מלבד 2 חוליות הצוואר הראשונות אשר להן מבנה ייחודי
C1 atlas-, C2- axis
/Corpus vertebrae Vertebral body
גוף החוליה מורכבת מגוף חוליה הנקרא
Arcus vertebrae קשת היוצאת מהגוף לכוון האחורי.

Pediculus arcus vertebrae – 2 לוחות המהווים תושבת של החוליה על החוליה שניצבת תחתיה ויוצרים מבנה קשתי עם חור אשר נקרא– Foramen vertebrale חור שמאפשר מעבר של חוט השדרה.
Processus spinosus vertebrae – זיז אחורי היוצא מן הקשת
Processus transversus vertebrae – זיז לכוון צידי
Lumbar – חוליות המסומנות l1-l5
Sacrum- עצם העצה נקראת סקרום מורכבת מ5 חוליות אשר התאחו לעצם אחת
Coccyx- עצם הזנב נקראת קוסיקס ומורכבת מ4 חוליות זעירות
Processus articularis superior; Zygapophysis superior– זיזים אשר פונים מעלה
Processus articularis inferior vertebrae; Zygapophysis inferior- זיזים הפונים מטה
בין הזיזים העליונים לתחתונים נוצר מפרק חוליתי.

מפרק בין חוליתי:

מה שמאפשר לעמוד הדשרה גמישות ובלימת זעזועים
– intra vertebral Disc דיסק בין החוליות אשר מכיל ג'ל מוקף טבעת סיבית.
Annulus fibrosus – טבעת סיבית אשר שומרת על הדיסק
Nucleus pulposus– הפנים אשר מכיל יותר סחוס מאשר סיבים
גופי החוליות לוחצים על הדיסקים הג'ל בולם זעזועים והטבעת שומרת עליו במקומו,
סחוסי מפרק נוזל פרקי ורצועות.
כל מפרק סינוביאלי מחוזק על ידי רצועות. יש להן שמות סבוף של סרטון 3
המפרק בין החוליות אטלס ואקסיס בעלי חשיבות:
atlanto occipital joint– החוליה אטלס יוצרת מפרק עם העצם האוקסיפיטלית בגולגולת
Atlantoaxial joints- בין הdens of axis והחלק התחתון של חולית האטלס ישנו מפרק
מאפייני החוליות ביחס לחוליות אחרות: לחוליה הצווארית גוף קטן משום שאינה נושאת משקל רב
לחוליות החזה גוף גדול יותר, והספין שלהן נוטה מטה
לחוליות המוטן גוף גדול וספיען קצר וישר
הספין הוא החלק היחיד אותו ניתן למשש,
בקיפוף הצוואר הזיז של חוליה c7 בולט
לא ניתן למשש את הזיזים של ה Processus transversus

צלעות

Cage כלוב החזה ,

מורכב מעצם החזה והסחוסים הצלעיים מלפנים, צלעות מהצדדים ועמוד השדרה מאחור

Sternum 3

חלקי עצם הסטרנום:

Manubrium sterni- חלק העליון של העצם שמתחבר לזוג הצלעות הראשון
– body of Sternum ההמשך של העצם מתחבר לעוד 4 צלעות
Processus xiphoideus– בליטה תחתונה בעצם אשר בנויה מסחוס
Incisura jugularis ossis sterni- שקע אשר נמצא מעל עצם הסטרנום.
Sternal Angle of Lewis(\Louis). – בין הmanubrium לבין גוף הsternum ישנה בליטה והיא גם נקודת החיבור של הצלע השנייה, משום מה קוראים לבליטה זו זווית לואי.

Ribs- 12 זוגות של עצמות שטוחות וארוכות

הן מתחברות לחוליה המקבילה במפרק בין ראש הצלע ל Transverse Costal Facets של החוליה ולחוליה השנייה באמצעות רצועה. ל5 הצלעות הראשונות ישנו חיבור ישיר עם סחוס
Margin Costal הגבול התחתון של כלוב הצלעות אשר ניתן למשש.
ל10 הצלעות הראשונות ישנו חיבור לסטרנום דרך סחוס
Costal Cartilage סחוסים אשר יוצרים מפרק עם עצם הסטרנום
True Ribs- ל1-7 -הצלעות הראשונות ישנו סחוס המהווה המשך ומחבר אותן לסטרנום
False Ribs– ול8-10 יש חיבור של הסחוס לסחוס אשר מצוי מעליו והוא מגשר.
Floating Ribs- 11,12הצלעות האחרונות אינן מחוברות לסטרנום

עצמות האגן

Hip (Ilium, Ischium, Pubis)

עצמות הגפה העליונה

בית החזה וחגורת כתפיים.

Clavicle

עצם הבריח יוצרת מפרק עם עצם החזה בצידה המידלי ועם עצם השכם בצידה הלטרלי
מעל עצם בין שני הקצוות של עצמות הרביח קיים בשקע בשם
סופרסטרנל נוטס- שקע שניתן למשש דרכו את קנה הנשימה.

Scapula עצם השכם– שטוחה משולשת המונחת על הצלעות, יוצרת מפרקים עם עצם הבריח ועצם הזרוע.

השרירים מקבעים אותה למקומה ומסוגלים להניע אותה.
הזזת השכם מזיזה את הגפה העליונה ביחס לבית החזה.
זווית תחתונה של עצם השכם בגובהה חוליה T7
זווית עליונה של הסקפולה בצד המידאלי סופריורי
בצד הלטרלי משטח גלנוייד פוסה היוצר מפרק עם עצם ההומרוס
ספיין אוף סקפולה- זיז הניתן למישוש בחלקה האחורי ויוצר בליטה הנקראת אקרומיון פרוסס
גומץ הרום קוצי (Fossa supraspinata
גומץ המך קוצי (Fossa infraspinata).
קורוקוייד פרוסס- זיז היוצא מחלקה הסופר יורי לטרליה לכוון אנטריורי ומשמש נקודת מאחז לשרירים.

היד

Head of Humerus

עצם הזרוע

הראש העגול 2 בליטות בראש העצם greater tubercle, leeser tubercel
olecranon fossa- השקע שהבליטה של האולנה יושבת עליו: עוד חלקים של העצם באיור:
בליטות בחלק הפרוקסימלי: trochlea, capitulum

Radius

:Ulna

האמה מכילה 2 עצמות אחת אולנה הגדולה ממוקמת מידלית מעובה באזור מרפק שם הבליטה שנקראת אולקרנון ויותר צרה באזור הזרת, הרדיוס הפוך ( צרה באזור המרפק ומעובה באזור האגודל)

carpal bones– עצמות שורש כף היד

שורה מקורבת למרקז הגוף
עצם הסירה	Scaphoid	scaphoideum
עצם הסהר	Lunate	lunatum
עצם הטריז	Triquetral	triquetrum
ועצם העדשה	Pisiform	pisiforme
שורה מרוחקת ממרקז הגוף
העצם רבת הזוויות הגדולה	Trapezium	trapezium
העצם רבת הזוויות הקטנה	Trapezoid	hamatum
עצם הפיקן	Capitate	capitatum
עצם האנקול	Hamate	hamatum

לשתי העצמות הקיצוניות בשורה המרוחקת, העצם רבת הזוויות הגדולה ועצם האנקול, בליטות גרמיות על פניהן הכפיים, הבליטות מחברת רצועה רוחבית, ליצירת תעלת שורש כף היד (אנגלית: carpal tunnel) המוכרת

כעזר זיכרון לסדרן של עצמות שורש כף היד משמש המשפט אשר האותיות הראשונות שלו כמו האותיות הראשונות של 8 עצמות שורש כף היד. Some lovers try position that they cannot handle

metacarpal bones– העצמות המסרק אשר מתחברות ויוצרות את כף היד
– phalanges עצמות ארוכות של האצבעות באגודל ישנן 2 וביתר האצבעות 3 האצבע מחולקת ל3 גלילים
Phalange Proximal – הקרוב יותר במרכז הגוף נקרא
Middle Phalange -האמצעי
Distal Phalange -הרחוק
metacarpophalangeal- כינוי למפרק שבין עצמות שורש כף היד לבסיס האצבעות
interPhalange joint- כינוי למפרק בין גללים של האצבע, כדי לציין את המיקום שלו מבין כל המפרקים מתחילים במספר האצבע כדי לציין אם זה במפגש הראשון או השני משתמשים ממשיכים במילים Distal לציון השני Proximal

לציון המפרק הראשון באגודל יש רק מפרק distal ג

עצמות גפה תחתונה

עצמות אגן הירכיים
Hip (Ilium, Ischium, Pubis)
עצמות הירך והקרסוליים
Femur	עצם הירך
Patella	עצם שנוצרת בתוך גיד ומשמשת להפחית עומס מהמיניסקוסים
Tibia	העצם הפנימית בקרסוליים מחוברת לפיבולה והם כמעט ולא זזות זו ביחס לזו, המיניסקוסים ממוקמים על גבי הטיביה ומאפשרים תנועה חלקה, משומנים סנוזל סינוביאלי, כדי שהמפרק הזה יוכל לעבוד הוא צריך להיות יציב ולכן ישנן רצועות שמונעות פריקה (צולבות,
Fibula	עצם קטנה שצמודה לטיביה ממוקמת לטרלית.

עצמות שורש כף רגל
Talus	נקודת מפגש הפיבולה
Calcaneus	העקב
Navicular	עצם קטנה בין הטלוס לעצמות מטא טרסל
Middle Cuneiform
Lateral Cuneiform
Cuboid

עצמות כף הרגל

עצמות כף הרגל (אותו העקרון כמו כף היד רק שינוי אות)

Metatarsal Proximal Phalange

Middle Phalange

Distal Phalange

מפרקים

שם המפרק	בין אלו עצמות	התנועה
Shoulder gridle
sternoclavicular joint	בין ה clavicle לבין הmanubtium	35 מעלות
akromioclavicular joint	בין החלק הלטרלי של עצם הבריח לakromion process
glenohumeral joint	בין האזור האלפטי הקעור בשכם הנקרא glenoid לבין head of humerus
scapulothoracic articulation	אזור המגע בין השכם לבית החזה
elbow joint
1	בין החלק הדיסטלי של עצם הhumrus הנקרא trochlea לבין החלק הפרוקסימלי של הulna הנקרא trochlear notch
2	בין החלק הדיסטלי של ה humrus הנקרא capitulum

hip joint
	בין ה acetabulum שבארגן לבין הראש של הירך (head of femur)	ball and soket
ankkle joint
	בין החלק הדיסטלי של עצמות הtibia וה fibula לחלק הלטרלי של הtalus	dorsiflexxion, plantarflexion
	הtibia יוצרת גם מפרק עם המשטח הסופריורי של ה talus. משטח פנימי של malleolus של ה fibula ומשטח סחוסי לטרלי של הtalus. משטח דיסטלי של הtibia ומשטח סופריורי של ה talus. משטח פנימי של הmedial mallealus של הtibia ומשטח פנימי של הmedial malleolus .
knee joint
tibiofemoral articulation	בין 2 הcondyles של עצם הירך לבין המשטח העליון של ה tibial condyles
patellofemoral articulation	בין הpatella לבין משטח קדמי של ה femoral condyles

מערכת השרירים

סרטון מקיף על מבנה השריר ועל מערכת השרירים

שרירי הגב
שם	תחל	אחז	פעולה
trapezius	מהחלק הפוסטריורי של הגולגולת ומה – spine של חוליות c1-t12	1. לשליש הלטראלי של ה –clavicle	1. הסיבים העליונים מרימים את עצם השכם.
2. acrominon process	2. הסיבים האמצעיים מקרבים את עצם השכם לעמוד השדרה.
3. spine of scapula	3. הסיבים התחתונים מורידים את עצם השכם למטה.
Latissimus dorsi	מהחלק הפוסטריורי של ה –iliac crest	לחלק הסופריורי אנטריורי שלhumerus	מניע את מפרק הכתף, השריר מבצע אקסטנציה, אבדוקציה ורוטציה מדיאלית של הכתף.
ומה – spine של חוליות l7-t12 ומשלוש ארבע הצלעות התחתונות.
rhomboids	מה – spine של החוליות c7-t5	לגבול המדיאלי של ה-scapula	קירוב השכמות לעמוד השדרה
Lavetor scapula	מה – transverse process שלc1-c4	לגבול הסופריורי מדיאלי של עצם השכם.	שריר זה מרים ומושך מדיאלית את עצם השכם.
Quadratus lumbarum	מהחלק הפוסטריורי של ה –iiliac crest ומה – transverse processשל l1-l5	לגבול התחתון של צלע 12	כיפוף עמוד השדרה הצידה תנועה הנקראתlateral flexion
שרירי החזה והבטן
שם	תחל	אחז	פעולה
Pectoralis major	משני השלישים המדיאליים של ה –clavicle ומעצם ה –sternum.	לחלק האנטריורי סופריורי של ה –humerus.	אדוקציה, אקסטנציה ורוטציה מדיאלית של הכתף.
Pectoralis minor	נמצא מתחת לקודמו , מהחלק האנטריורי של צלעות 3,4,5	Coracoid process of scapula	משיכת ה – scapulaלמטה וקדימה.
Serratus anterior	משמונה הצלעות העליונות.	השריר עובר בין ה –scapula לבין הצלעות ומתחבר לגבול המדיאלי של ה – scapula.	משיכת ה – scapulaקדימה ובעקבות כך הזזת הכתף קדימה.
Rectus abdominis	מה – pubic crest	ל – xiphoid ולסחוסים הצלעיים של צלעות 5,6,7	פלקסיה של עמוד השדרה.
External oblique	מהחלק האינפריורי של 8 צלעות תחתונות	לחלק האינפריורי של ה –iliac crest ו משלוש הצלעות התחתונות.
Internal oblique	משני השלישים האינטריורים של ה –iliac crest ומשלוש הצלעות התחתונות.	Public crest, linea alba(לינאה אלבה- היא רקמת חיבור במרכז הגוף המחברת את שני שרירי הרקטום אבדומיניס)
Transversus abdomoni	משני השלישים האנטריורים של ה –iliac crest ומהסחוסים הצלעיים של צלעות 5-10	Linea alba,pubis shymphysis	שריר זה יחד עם 2 קודמיו יוצרים את הדופן השרירי של הבטן, לחץ תוך בטני.


מפרק כתף
שם	תחל	אחז	פעולה
deltoid	מהשליש הלטרלי של ה- clavicle,acromion process, spine of scapula	Deltoid tuberosityלעצםhumerus	אבדוקציה של הכתף
Super spinatus	מאיזור מעל ה- spine of scapula	לחלק הסופריורי של ה-greater tubercle שלhumerus	אבדוקציה של הכתף
Infraspinatus	מהמשטח הפוסטריורי של ה-scapulaמתחת ל- spine of scapula	Greater tubercle	External rotationשל הכתף
Teres major	מהגבול האינפריורי לטרלי של ה-scapula	לחלק הסופריורי אנטריורי של ה-humerus	אדוקציה ו- internal rotation של הכתף
Teres minor	מהגבול המדיאלי של ה- scapula	Greater tubercle	External rotationשל הכתף
sabscapularis	מהמשטח האנטריורי של ה-scapula	Lesser tubercle	Internal rotationשל הכתף
שרירי הזרוע
שם	תחל	אחז	פעולה
Biceps brachi	דו ראשי:	Radial tuberosity	פלקסיה וסופינציה של המרפק
Long head – יוצא מעל ה-glenoid fossa של הסקפולה.
Short head – יוצא מה- coracoid process של הסקפולה
Brachialis	מהחצי התחתון של המשטח האנטריורי של ה- humerus	לבליטה של עצם הulna-הנקראתcoracoid process	פלקסיה של המרפק
Triceps	תלת ראשי:	מתאחדים ביחד לגוף המתחבר ל-olecranon process של ulna	אקסטנציה של המרפק
Long head – יוצא מתחת -glenoid fossa של הסקפולה.
Lateral head – של humerus
Medial head – פוסטריורי שלhumerus.


שרירי האמה
שם	תחל	אחז	פעולה
brachioradialis	Humerus	Radial styloid processשל humerus	פלקסיה של המרפק
Pronator teres	מה- medial epicondyleשלhumerus	radius	פרונציה
Flexor carpi radialis	מה- medial epicondyleשלhumerus	לבסיס metacarpal 2+3	פלקסיה ואבדוקציה של כף היד
Palmaris longus	מה- medial epicondyleשלhumerus	לרקמת החיבור העוטפת את כף היד	פלקסיה של כף היד
Flexor carpi ulnaris	מה- medial epicondyleשלhumerus	לבסיס metacarpalחמישית	פלקסיה ואבדוקציה של כף היד.
Flexor digitorum superfisialis	מה- medial epicondyleשלhumerus	Middle phalanx של אצבעות 2-5 ללא האגודל	פלקסיה של כף היד והאצבעות.
ושל ה- radius
Flexor digitorum profundus	ulna	עוברים דרך Flexor digitorum superfisialis	פלקסיה של כף היד והאצבעות.
ומתחברים לבסיס ה- distal pphalanx של אצבעות 2-5 ללא האגודל
Extensor carpi radialis	Lateral epicondyleשל ה- humerus	לבסיס metacarpal 2-3	אקסטניציה ואבדוקציה של כף היד
Extensor digitorum	Lateral epicondyleשל ה- humerus	גוף השריר מתפצל ל4 גידים המתחברים לרקמת החיבור העוטפת את האצבעות.	אקסטנציה של כף היד והאצבעות.
Extensor carpi ulnaris	Lateral epicondyleשל ה- humerus	לבסיס ה- metacarpalהחמישית.	אקסטנציה ואדוקציה של כף היד.


שרירים באמה המניעים את האגודל
שם	תחל	אחז	פעולה
Flexor pollicis longus	radius	לבסיס ה- distal phalanxשל האגודל	פלקסיה של האגודל
Extensor pollicis longus	ulna	לבסיס ה- distal phalanxשל האגודל	אקסטנסיה של האגודל
Extensor pollicis brevis	radius	לבסיס ה- proximal phalanx של האגודל	אקסטנציה של האגודל
Abductor pollicis longus	מהמשטח הפוסטריורי של ה-radius & ulna	לבסיס ה- metacarpal ה- 1.	אבדוקציה של האגודל
שרירי כף היד המניעים את האגודל
Abductor pollicis brevis	מעצמות כף היד	לצד הלטרלי של בסיס ה-proximal phalanx של האגודל	Abduction & opposition של האגודל
Aductor pollicis	מעצמות שורש כף היד ומבסיסיmetacarpal bones2-3	Proximal phalanx של האגודל	אדוקציה
שרירי האגן
Gluteus maximus	Iilium,sacrum,coccyx	Femur, iiliotibial treac	אקסטנציה ורוטציה לטראלית של הירך
Gluteus medius	מהמשטח החיצוני של ה-iilium	Greater trochanter של ה-femur	אבדוקציה של הירך
psoas	Transvers process של חוליותT12-L5	Lesser trochanter of femur	פלקסיה של הברך
Iiliacus	מהמשטח הפנימי של ה-iilium	גיד שריר זה מתאחד עם גיד ה-psoas	פלקסיה של הירך












השירי שוק
שם	אחז	תחל	פעולה
Tibialis anterior	tibia	לבסיס המטטרסל הראשונה	דורסיפלקסיה ואינברסיה של כף הרגל
Extensor digitorum longus	Fibula	לרקמת החיבור של אצבעות כף הרגל	אקסטנציה של אצבעות הרגל ודורסיפלקציה של כף הרגל
Extensor hallusis longus	Fibula	לבסיס ה- phalanxהדיסטלי של הבוהן	אקסטנציה של הבוהן ודורסיפלקציה של כף הרגל
Peroneus longus	fibula	מטטרסל 1	פלנטרפלקסיה ואינברסיה של כף הרגל
Peroneus brevis	fibula	מטטרסל 5	פלנטרפלקסיה ואינברסיה של כף הרגל
gastronemius	femor	calcaneus	Plantar flexion
soleus	Tibia, fibula	calcaneus	Plantar flexion
Flexor digitorum longus	tibia	בסיס הפלנגס הדיסטלי של אצבעות 2-5	Plantar flexion , inversion
Flexor hallucis longus	Fibula	בסיס הפלנגס הדיסטלי של הבוהן	פלקסיה של הבוהן, planter flexion של כף הרגל


שרירי הירך
שם	תחל	אחז	פעולה
quadriceps	ארבעה ראשים: שלושה יוצאים מהפימור ואחד מהאגן	ארבעת הראשים מתחברים לעצם ה-patella	3 ראשונים מבצעים אקסטציה של הברך. הרביעי מבצע פלקסיה למפרק המרפק
1. vastus medialis	מהמשטח המדיאלי של הפימור
2. vastus lateralis	מהמשטח הלטרלי של הפימור
3. vastus untermedius	מהמשטח האנטריורי של הפימור
4. rectus femoris	מהחלק האנטריורי של ה-iiliun
sartorius	Anterior superior iiliac spine	tibia	פלקסיה, אבדוקציה ורוטציה לטרלית של הירך
Adductor magnus	Pubis & ischial tuberosity	Linea asfera of femur	אדוקציה של הירך ורוטציה חיצונית
greacilis	Pubis & ischium	tibia	אדוקציה של הירך
Biceps femoris	Ischial tuberosity & linea asfera of femur	fibula	אקסטנציה של הירך ופלקסיה של הברך
semitendinosus	Ischial tuberosity	tibia	אקסטנציה של הירך ופלקסיה של הברך
Semimembranosus	Ischial tuberosity	tibia	אקסטנציה של הירך ופלקסיה של הברך
Tensor fascia lata	Iiliac crest	Iliotibial tract	אבדוקציה של הירך

הרחבה על כליות בדף (לא למבחן הקרוב)

כליות- סינון וספיגה חוזרת

מערכת קרדיווסקולרית

הרחבה על הלב בדף: http://learnursing.com/?page_id=385

כלי דם

הצגה כללית של מדורים בכלי דם

מבנה של כלי דם (שכבות)

שמות כלי דם

מעגל וויליס משותף

סרטון שערכתי על כלי דם:

מערכת העיכול

דרכי מערכת העיכול

בליעה-

יש לבליעה שלב רצוני ולאחר מכן שלב הפרינקס שאיננו רצוני וכולל התקרבות של הכך הרך שחוסמת מזון מלחזור לפה, היצמדות של מיתרי הקול שמונעת כניסה לקנה הנשימה, הרפיה של השריר הסוגר את הוושט שמאפשר מעבר מזון וגל פריסטלטי שמניע את המזון בוושט

בלוטות רוק
parotid gland	מצד האוזן אל צינורית חוץ אונתית הנשלחת לאזור צד הפה למעלה
submandibular glands	מעל ללסת התחתונה אל צינורית חוץ אונתית הנשלחת אל לקדמת הפה
sublingual glands	בלוטות תת לשוניות המפרישות רוק צמיג המכיל מוצינים

רוק מכיל, אלקטרוליטיים, תאי חיסון, חלבוני רוק, מוצינים, ואנזים עמילאז אשר מתחיל את פירוק העמילן

המעי הדק

הוא חלק המעי המתחיל בבעלי החוליות ביציאה מן הקיבה (בשוער) ומסתיים במעי הגס. המעי הדק הוא החלק העיקרי של מערכת העיכול, ובאמצעותו נספג רוב המזון בגוף האדם. ערך זה מתמקד במעי האדם, למרות שהתהליך עצמו נכון למרב היונקים (יוצאי הדופן העיקריים הן הפרות וחיות מעלות גירה אחרות).

תיאור: המעי הדק הוא צינור מפותל, אורכו הממוצע הוא כ-6-8 מטרים, קוטרו כ-3 ס"מ, אך הגודל אינו אחיד בכל הגילאים, והוא ממלא את רוב חלל הבטן. המעי הדק מתחלק לתריסריון, מעי ריק ומעי עקום. התריסריון הוא קטע המעי המתחיל ביציאה מהקיבה ואורכו כ-28 ס"מ. הוא מקבל הפרשות מהלבלב, מכיס המרה ומהכבד. המעי הריק נמצא אחרי התריסריון בחלקו העליון של חלל הבטן ואורכו כ-3 מטר. המעי העקום הוא הקטע האחרון במעי הדק ונמצא בחלקו התחתון של חלל הבטן. אורכו מ-3 עד 4 מטרים ומסתיים במעי הגס. אין הפרדה ברורה בין מעי הריק למעי העקום.

תפקידי המעי הדק

למעי הדק שני תפקידים עיקריים:
עיכול כימי של המזון – פחמימות, חלבונים ושומנים.
ספיגה של יחידות המזון הללו אל הדם והלימפה.

בתהליך הספיגה תוצרי העיכול חודרים אל תאי האפיתל שבדופן המעי, משם אל הנוזל הבין-תאי של דופן המעי, ומשם לנימי הדם וצינוריות הלימפה.

למעי הדק מבנה מיוחד המאפשר לו למלא תפקידים אלו. שטח הפנים שלו מוגדל על ידי בליטות דמויות-אצבע הנקראות מוריגים או סיסים(Villi), שהן בליטות אשר עשויות מתאי אפיתל העוטפות כלי דם ולימפה. על גבי המוריגים מצויות בליטות קטנות הנקראות סיסונים. הקיפולים, המוריגים והסיסונים מגדילים את שטח הפנים של המעי הדק מבערך חצי מטר רבוע לצינורית באותו אורך, פי 500 לכ-250 מ"ר. במעי הדק מתרחש סיום תהליך הפירוק של חומרי המזון ולו ההשפעות העיקריות של תהליך זה. המזון שוהה בתוך המעי הדק כ-3 שעות. במשך זמן זה נשלם עיכולם של חומרי המזון למיניהם.

המעי הגס

הוא איבר העיכול האחרון במערכת העיכול. תפקידו ללכד את שאריות המזון, המגיעות אליו לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק, ולספוח מהן את הנוזלים ואת המלחים ולהוות כר לשגשוג החיידקים המועילים. תהליך זה יכול להימשך כ-24 שעות, ולאחריו נפלטת השארית דרך פי הטבעת.

חלקי המעי הגס:

המעי העיוור (Caecum, צקום), או המעי האטום, נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, 2.5 ס"מ מרצועת המפשעה. הוא מתחיל בחיבור למעי הדק והמשכו הוא המעי הגס העולה. עמו נכלל גם התוספתן, שהוא איבר קטן דמוי תולעת. המעי העיוור הוא מעין כיס בתוך צינורות המעי, ומאחר שאין לו יציאה כלשהי ושהוא נסגר על ידי שסתומים הנמצאים בסוף המעי הדק ותחילת הכרכשת, הוא נקרא "עיוור". אורכו של המעי העיוור הוא 7.5 ס"מ, וכך גם רוחבו. הוא עטוף כמעט כולו בצפק, אף שאינו בעל מצע מעי. אם המעי מתמלא בצואה או בגזים, ניתן למשש אותו מצדה הימני הקדמי של הבטן.

הכרכשת (colon) היא החלק הארוך ביותר במעי הגס. היא מתחילה במעי העיוור ומסתיימת בחלחולת, והיא מסודרת במעין ריבוע פתוח סביב המעי הדק. היא מורכבת מ-4 קטעים: עולה, רוחבי, יורד ועקול. תפקידה העיקרי ספיגת מים משאריות המזון.

המעי הגס העולה הוא החלק ראשון של הכרכשת. הוא ממוקם בימין הבטן, מאחורי הצפק, ועולה מהמעי העיוור אל האונה הימנית של הכבד. שם, בגובה הצלעות ה-9 וה-10, המעי מסתובב אופקית ויוצר את הכפף הכבדי (הימני). המעי הגס העולה צר יותר מהעיוור.

המעי הגס הרוחבי הוא החלק שני של הכרכשת. זהו החלק הארוך ביותר והנייד ביותר. המעי הגס הרוחבי ממוקם לרוחב הבטן, בתוך הצפק, מהכפף הכבדי (הימני) עד לכפף הטחולי (השמאלי), שם המעי מסתובב כלפי מטה והופך למעי הגס היורד. בדרך כלל, המעי הגס הרוחבי עובר בגובה תחום הטבור (אזור אנטומי במרכז הבטן, סביב לטבור), אך אורכו ומסלולו משתנים מאדם לאדם, כך שבאנשים גבוהים ורזים הוא אף יכול להגיע עד לאגן. הכפף הטחולי גבוה יותר מהכפף הכבדי.

המעי הגס היורד הוא החלק השלישי של הכרכשת. הוא ממוקם בשמאל הבטן, מאחורי הצפק, ויורד מהכפף הטחולי עד לגומץ הכסל השמאלי, שם הוא הופך למעי העקול. הוא עובר קדמית לגבולה השמאלי של הכליה השמאלית.

המעי העקול ("סיגמואידי") הוא החלק הרביעי והאחרון של הכרכשת, ומחבר בין המעי היורד לחלחולת. הוא ממוקם בשמאל הבטן, ביורדו מגומץ הכסל לכיוון חוליית העצה השלישית. גם המעי העקול מופיע בצורות משתנות מאדם לאדם.

החלחולת, או המעי הישר, מתחילה בסוף הכרכשת ובנויה ממדור רחב שהולך ונעשה צר עד שמגיע לפי הטבעת, משם נפלט תוצר המעי הגס – הצואה.

4 שכבות	תיאור	תפקיד
mucosa	רקמה עם קפלים רבים	פולטת ריר, היצמדות וקליטה למזון
sunmucosa	כלי דם לספיגה, מחוברת ברקמת חיבור לשכבת השריר	הסעה של המזון
muscle	שתי שכבות שריר	המנענעות את המזון בכוונים מנוגדים, בקיבה יש שלוש
serosa	רקמת אפיטל הדומה לעור הגוף מכונה גם צפק או רקמה נסיובית (יפורט על רקמה זאת בהמשך)	עוטף את המערכת ומפריש חומרים מייצגים להדבקת האיברים

קיבה

תיאור: הקיבה היא איבר דמוי שק או כיס בצורת אגס, העשוי שלוש שכבות שרירים. הקיבה היא האיבר הרחב ביותר במערכת העיכול. בגוף האדם, היא מונחת מתחת לסרעפת, בחלק העליון של חלל הבטן.

cardia	המקום שהאוכל נכנס אליו מחובר לוושט והופך מקשקשי לחלק ומכיל הרבה בלוטות ריר
fundus	בכניסה לקיבה ישנו אזור מעוגל שבוא האוכל נאגר וממשיך להתעכל ברוק עד שהוא צונח אל גוף הקיבה שם יש יותר בלוטות של חומצות ומיצי עיכול
body	חלל הקיבה שבין האזורים האחרים, שם הקיבה מפרישה בין שניים לשלושה ליטר של מיצי עיכול בכל יום
Pylorus השוער	החלק שקרוב למסתם לטריסריון, המזון שמגיע לשם מופרש בהדרגה לתריסריון

תאים בקיבה

שם	מה הם מפרישים
Chief ,תאים המפרישים חומרי עיכול	פפסינוגן אשר הופך בסביבה החומצית לפפסין ומתחיל את פירוק החלבון וליפז אשר מפרק עמילן
Mucous תאים מפרישי ריר	ריר שמונע מחומצת מימן כלורי להרוס את הקיבה
Parietal תאים מפרישי חומצה	מפרישים חומצת מימן כלורי, וintrinsic factor אשר נקשר לויטמין B12, היסטמין (חומר אשר מעודד פעילות של מערכת החיסון) , יש בהם גם קולטנים שפועלים על בסיס אציטיל כולין ומעודדים הפרשת מיצי קיבה.
תאי G	מפריז גסטרין אשר מופרש אל הגוף (אנדוקריני) חומר המעודד הפרשה של מיצי עיכול
תאי D	סומטוטסטין (בכמויות זעומות)

איברים התומכים בפעילות העיכול

התריסריון Duodenum

הוא האיבר העיקרי לספיגה של מזון, מקבל תערובת מן הקיבה בהתאם לניעות שלה, ומיצים של עיכול מאיברי עזר, הכבד, הלבלב, וכיס המרה, התריסריון כולל גבול מברשתי שם ישנם אינזימים המסייעים לספוג פחמימות, סוקרוס, לאקטאז, דקסטרינאז, גלוקועמילאז,

ומכיל אינזימים רבים המסייעים לנשיאה של תוצרי פירוק מזון.

הלבלב

תיאור הלבלב: הינו בלוטת הפרשה במורכבת מהמון אונות המנקזות בצינוריות ביניים לצינורית ראשית המתחברת לצינור איסוף הנכנס אל התריסריון המתנקזת לצינורית חוץ אונתית, בלוטה זאת ששוקלת כ100 גרם אך מפרישה כליטר מידי יום (פי 10 ממסתה), הוא מפריש גם אל תוך הגוף – תאי לנרהנס מפרישים את ההורמונים החיוניים לויסות המטבוליזם הפרשה אנדוקרינית וגם אקסוקרינית אל תעלות משנה המובילות לטריסריון

כבד

איבר חיוני הקיים בבעלי חוליות וגם בחיות אחרות. לכבד פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, יצירת מולקולות של חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים לעיכול. הכבד חיוני להישרדות, וכיום לא ידועה דרך חלופית לפצות על חוסר בפונקציית כבד.

הכבד הוא בלוטה ומבצע אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, הרכבת מולקולות של חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים. הוא נמצא מתחת לסרעפת, באזור החזה של חלל הבטן. הכבד מייצר בנוסף נוזל מרה, שהוא תרכובת אלקלינית אשר עוזרת לעיכול דרך פירוק ליפידים. הוא גם מבצע ומסדיר מגוון של תגובות ביוכימיות בנפח גבוה, הדורשות רקמות מתמחות. לדוגמה, פירוק של מולקולות קטנות ומורכבות שרובן דרושות לקיום פונקציות חיוניות

כיס המרה

הוא איבר קטן הממוקם בצמוד לכבד שהפרשותיו מסייעות בתהליך העיכול: בכיס המרה נאגר נוזל המרה, אשר מיוצר בכבד, ומלבד זה, איבר זה אחראי לספיגת מים ומלחים ולהפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה.

לאחר ארוחה, כיס המרה מתכווץ והמרה מופרשת אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. תפקיד נוזל המרה לפרק שומנים, קפאין וכלורופיל. בנוסף, בהיותו של נוזל המרה בסיסי, הוא מסייע בסתירת החומציות הרבה שנמצאת בקיבה, לפני המעבר למעי.

אנטומיה

כיס המרה הוא איבר באורך של 7.5-10 ס"מ, שמחובר לחלק התחתון של הכבד על ידי רקמת חיבור רפויה. יכולת הקיבול שלו היא בין 30-50 מ"ל. דופן כיס המרה מורכבת בעיקר משריר חלק. כיס המרה מתחבר אל צינור הכבד המשותף (Common hepatic duct) על ידי צינור כיס המרה (Cystic duct).

מערכת הנשימה

מערכת הנשימה היא מערכת בגוף האדם המאפשרת את חימצון הדם הדרוש לצורך הפקת אנרגיה וכן את פליטת הפחמן הדו-חמצני המהווה תוצר לוואי לתהליך זה. מערכת הנשימה מורכבת מדרכי האוויר העליונות, ודרכי האוויר התחתונות. דרכי האוויר העליונות כוללות את האף, הפה ותחילת קנה הנשימה ודרכי האוויר התחתונות כוללות את המשך קנה הנשימה, הסמפונות והריאות. בית החזה עצמו כולל גם את הצלעות (בין כל צלע- וריד, עורק, עצב), את עצם החזה (סטרנום) ואת השרירים הבין-צלעיים והסרעפת.

האף – תפקידו סינון וחימום האוויר. האף בנוי תעלות המגדילות את שטח הפנים של דרכי האוויר (מערות האף) וכך הוא מתחמם וסופח לחות. במערות האף שכבת שערות מיקרוסקופיות ורירית הקולטות חלקיקי אבק ומזהמים אחרים. (שטח הפנים של מעבר האוויר בפה קטן באופן משמעותי מזה של האף והוא אינו מכוסה שיער, ולכן ניקויו וחימומו של האוויר בו מועט).

קנה הנשימה – בפתח הקנה נמצא מכסה הגרון (אפיגלוטיס). תפקידו לנתב את האוויר לקנה ואת המזון אל הושט. האפיגלוטיס הוא פיסת סחוס הסוגרת את הושט בדרך כלל, וכאשר מתבצע תהליך הבליעה הוא עובר וסותם את הקנה. קנה הנשימה עצמו מורכב מטבעות סחוס לא שלמות (בצורת פרסה) וביניהן רקמת חיבור. צורה זו מאפשרת לוושט להתרחב כראוי בעת הבליעה. מיתרי הקול נמצאים בקנה, מעל נקודת ה"קָרינה" שנמצאת קצת מעל פיצול הקנה, והם מתכווצים ונפתחים בעת הדיבור. הקנה מתפצל לשתי סימפונות – אחת לכל ריאה.

הריאות – כל אחד מהסימפונות מתפצל לעוד סימפונות, קטנים יותר ויותר, עד שלבסוף הם מגיעים לנאדיות הריאה. נאדיות הריאה הם שקיקים קטנים בעלי קרום שבצידו האחד נוזל הנאדית ובצידו השני נימים. בנאדית הריאה מתרחש חילוף הגזים – מולקולות החמצן והפחמן הדו-חמצני מומסות בנוזל הנאדית ועוברות, על פי חוקי הפעפוע, בין הנימים לבין הנאדיות.

ריכוז החמצן באוויר – 21%. ריכוז חמצן בנשיפה – 16%. ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר – 0.038%. ריכוז הפחמן הדו-חמצני בנשיפה – 4%. גזים אחרים באוויר – 0.76%. גזים אחרים בנשיפה – 6%. לעומתם – ריכוז חנקן באוויר – 78%, בשאיפה ובנשיפה.

עצם קיום הנאדיות מגדיל את שטח הפנים של הריאה, וכך מתבצע חילוף גזים יעיל יותר. הריאות עטופות בין שני קרומים – קרומי הפלואורה (אדר, בעברית) שביניהן נוזל השרוי בלחץ נמוך יחסית ללחץ האוויר כך שהקרומים נשמרים צמודים זה לזה. קרום הפלואורה הראשון מחובר לריאה, והשני מחובר לדפנות חלל החזה (כלוב הצלעות והסרעפת). בעת שאיפה מתרחב חלל החזה ויחד איתו קרום הפלואורה המחובר אליו, שני הקרומים נשארים צמודים וכך הקרום המחובר לריאות גורם להרחבתן, ליצירת תת-לחץ בתוכן ולכן לכניסת אוויר לריאות.

קבוצות של נאדיות מתחלקות לקבוצות, שנקראות אונות. כל אונה מתפקדת בצורה עצמאית, וכל פגיעה באונה אחת לא תשתק את כל הריאה. בריאה הימנית שלוש אונות, ובשמאלית שתיים, כיוון שחוד הלב ממוקם שם.

מבני מערכת הנשימה

סימפונות, צינורות הריאה הראשיים, הסתעפויות קנה הנשימה. כאשר קנה הנשימה מגיע לריאה הוא מתפצל לשני ענפים הנקראים סימפונות. ענפים אלה מתפצלים גם הם לנימים קטנטנים הנקראים סימפונונים ואלה מסתיימים בנאדיות.

קנה הנשימה, חלק ממערכת הנשימה בגוף היונקים, ממוקם בין הגרון לסימפונות ומוצב בקדמת הוושט. קנה הנשימה מורכב ממספר רב של חצאי טבעות. טבעות אלו ממוקמות אחת מעל השנייה ומחוברות בעזרת רקמה סיבית ושרירית. אורכו של קנה הנשימה אצל בני האדם כ-10 ס"מ וקוטרו כ-2.5 ס"מ.

קנה הנשימה רגיש במיוחד לזיהומים. ניתוח פיום קנה נדרש כאשר גוף זר או זיהום מונע כניסתו התקינה של אוויר דרך קנה הנשימה.

מיקרוסקופ אלקטרוני גילה את השקיות הזעירות הידועות כנאדיות כחלק מרקמת הריאה בגוף האדם.

על רקמת שתי ריאותיו של האדם יש שכבה של כ-300 מיליון נאדיות. נאדיות אלה הן מרכיב קריטי בתהליך הנשימה: החלפת פחמן דו-חמצני בחמצן בעזרת נימי הדם המקיפים את הנאדיות.