תזונה והזנה אינטרלית

אבות מזון קשורות למדעי היסוד ביו כימיה בקישור זה

הזנה בדרכים לא טבעיות:

ישנם מצבים שונים אשר המחייבים צינורות הזנה כוללים פג, אדם אשר מתקשה לאכול נכנס למצב של תת משקל ומאבד מעל 10% ממשקל גופו (או תת תזונה), הפרעות נוירולוגיות ונוירו-שריריות, חוסר יכולת לבלוע, מומים אנטומיים ופוסט-ניתוחיים בפה ובוושט, סרטן, תסמונת סנפיליפו והפרעות עיכול ועוד. להלן פירוט של כמה מצבים שמצריכים סיוע בהזנה מלאכותית:

  • דמנציה
    לאנשים עם דמנציה מתקדמת שמקבלים סיוע בהאכלה ולא בצינורות האכלה יש תוצאות טובות יותר. הטיפול הפליאטיבי והאינטראקציה האנושית, גם כאשר מטרות התזונה אינן מתקבלות.
  • טיפול נמרץ
    צינורות האכלה משמשים לעיתים קרובות ביחידה לטיפול נמרץ
  • חסימה מכנית וקשיי בליעה
    אנשים עם סרטן ראש וצוואר החוסמים את הוושט
  • ניתוח במערכת העיכול
    אנשים שעוברים ניתוח בגרון או בבטן לעיתים
  • ילדים– יש ילדים שמשתמשים בהם באופן זמני עד שהם מסוגלים לאכול בעצמם, בעוד שילדים אחרים דורשים מהם לטווח ארוך. יש ילדים שמשתמשים בצינורות האכלה רק כדי להשלים את תזונת הפה שלהם, בעוד שאחרים מסתמכים עליהם באופן בלעדי.

ישנם מספר סוגי הזנה זמנים דרך צינורית:

  • דרך האף – זונדה (Nasogastric tube)
  • פתח ישיר לקיבה או מעי : (Gastrostomy), או למעי – גוגונוסטום (Jejunal tube).
  • Total Peripheral Nutrition באמצעות עירויים: -תזונה היקפית כוללת באמצעות עירויים:
  • Peripheral Parenteral Nutrition (PPN) -תזונה פרנטרלית פריפריאלית (PPN)
  • Total Parenteral Nutrition (TPN) -סה"כ תזונה פרנטרלית (TPN)

זונדה- הזנה אינטרלית

זונדה ("מחדר אפי-קיבתי" או "צינור הזנה נזוגסטרי"), הוא צינור המוחדר דרך אחד מנחירי האף, יורד אל הוושט ולתוך הקיבה. כיוון שצינור ההזנה בשיטה זו עובר דרך האף והושט, הדבר עשוי לגרום לאי-נוחות גדולה, תחושת בחילה ואף לפציעה. שיטה זו מועדפת למשך הזנה קצר, לא יותר מעשרה ימים רצופים (למניעת תלות זונדה). אם עובר יותר מחודש / 4 שבועות אז יש כבר סיבה למה לפתוח פתח ישר לקיבה או לתריסריון ולא דרך צינורית פתחים אלו: גסטרוסטום (Gastrostomy), או למעי – גוגונוסטום (Jejunal tube).

החזרת הצינור.

גסטרוסטום ( peg )

גסטרוסטום אנדוסקופי (באנגלית: percutaneous endoscopic gastrostomy; ר"ת PEG; ואף בעברית "פג") הוא צינור המוחדר דרך חתך קטן בדופן הבטן אל הקיבה. לפני תהליך החדרת צינור ההזנה, מוחדר אנדוסקופ דרך הפה אל הושט והקיבה על מנת לכוון את המנתח לגבי מיקום החיתוך הרצוי. את מיקום האנדוסקופ ניתן לראות על דופן הבטן, כיוון שבקצהו הפנימי (שנמצא בקיבה), קיים מקור אור חזק. בדרך כלל, הגסטרוסטום מקובע במקומו בדופן הקיבה על ידי התעבות, או כיפה, הנמצאת בקצהו שבתוך הקיבה, וכך נמנעת משיכתו האקראית אל מחוץ לדופן הבטן.

השיטה להזנה בצינור באמצעות גסטרוסטום פורסמה לראשונה בספרות הרפואית בשנת 1980 ואומצה לשיטה המועדפת להזנה בצינור לטווח ארוך. אורך החיים של צינור ההזנה הוא כשישה חודשים, ולאחר שהוא מתבלה יש להחליפו. ההחלפה יכולה להתבצע דרך אותו חתך בדופן הבטן, ללא צורך בשימוש באנדוסקופ. הזנה באמצעות גסטרוסטום יעילה במטופלים להם קשיי בליעה בגלל פגמים אנטומיים או נוירולוגיים, וכן במקרים שבהם מטופלים סובלים ממחלות הגורמות לירידה קיצונית במשקל ואינם מסוגלים לאכול בכמות המספקת לצריכה הקלורית הנדרשת לקיומם.

החלק הבעייתי בהזנה ישירה לקיבה הוא הפתח של הגסטרוסטום משום שהוא יכול להיחשף לחומצות של הקיבה מה שיכול להוביל לזיהום ולדימום, הצינור כל הזמן בפנים הוצאתו לזמן קצר של שעות ספורות תוביל לסגירת הפתח ולכן אין להוציאו ויש להיזהר מהתרופפות.

Jejunostomy פיום מעי דק

Gastrostomy Tube פיום קיבה -צינור העיכול פיום קיבה

הזנה תוך ורידית (Total Parenteral Nutrition (TPN

  • Total Peripheral Nutrition באמצעות עירויים: -תזונה היקפית כוללת באמצעות עירויים:

ההבחנה בין partial ל total ובין Peripheral לcenteral

  • Peripheral Parenteral Nutrition (PPN) -תזונה פרנטרלית פריפריאלית (PPN)
  • Total Parenteral Nutrition (TPN) -סה"כ תזונה פרנטרלית

חוזרי מנהל סיעוד

  • חוזר מנהל הרפואה 41/2014 – הזנה אנטרלית חודרנית למבוגרים
  • חוזר המנהל הכללי 13/2001 ; חוזר מנהל הסיעוד 43/2001 החדרת זונדה לחולה – מחוסר הכרה ללא טובוס או טרכיאוסטומי לשם ניקוז או הזנה.
  • חוזר מנהל הסיעוד 61/2005 החלפה או החזרה של צינורית גסטרוסטום שניזוקה

פתולוגיות שקשורות למזון

דיאטת DASH

דיאטת DASH משמשת דיאטניות במחלקה נפרולוגית בכדי להתאים תפריט לחולה אשר יכול לצאת מאיזון עקב כשל מערכתי.

תת תזונה

אנורקסיה

השמנת יתר

Markers: BRCA2, BRCA1 -סמנים: BRCA2, BRCA1

פלגרה מחסור בניאצין B3 שפוגם ביכולת ליצור NAD, FAD

ברי ברי מחסור בתיאמין (ויטמין B1)

קישור בWikipedia