ישנה חוקה שמעוגנת בבחוקים (חוקי יסוד), תקנות וחוזרי מנהל. אותם מסמכים משפטיים מסדירים את את הזכויות והחובות של המטפלים והמטופלים
חוקי יסוד עומדים בבסיס והם חוקים בעלי מעמד על, אחריהם באים חוקים רגילים, תקנות מאפשרות יישום של החוקים ונתונות לפרשנות אם הן לא ממלאות את הערך שהחוק מגדיר, תקנוץ פחות מפורטות מחוזרי מנהל, חוזרי מנהל מאפשרים פירוט והתאמות לסקטורים שונים.
- תקנות בריאות העם- פקודות בריאות העם ויקיפדיה – תקנות אלו מסדירות את זכויותיו של החולה מול כל הגורמים אשר מעורבים בטיפול בו
- חוזרי מנהל הסיעוד- באתר משרד בריאות – חוזרים אלו חלים על העוסקים בענף הסיעוג
- חוזרי מנהל הרפואה – באתר משרד הבריאות – חוזרים אלו חלים על העוסקים ברפואה ועל עוסקים בפעולות מוחרגות מענף סיעוד בעלי הרשאות מיוחדות, למשל מתן מנת דם
- חוזר מנכ"ל – חוזר מנהל כללי – תקנות אלו חלות על כל בעלי המקצועות ומגדירים הנחיות למצבים כמו עדות לאלימות במשפחה במסגרת טיפול או פעילות אחרת.
חוקים המסדירים את זכויות הפרט
חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, התנ"ב – 1992
חוק זכויות חולה
חוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996
- רשאי לדעת מי מטפל בו- זהות מטפל
- חוות דעת נוספות
- תנאים סבירים
- זכות לקבל מבקרים רבים למקובל במוסד הרפואי
פסקת הגבלה של מצבי חרום שננעדו לא יכולה להבטיח את ביטחון הפעולה המבוססת על תחנות ראועה מתוך ותקנות זמניות לשעת חירום מיוחד ובתכלית ראויה.
- זכות לקבל מבקרים רבים למקובל במוסד הרפואי
- זכות למלווה שלא יפריע
הסכמה מדעת
הליך פרוגנוזה סיכונים חלופות כולל בתשלום, האם הטיפול נבדק/ נוסה בעבר?
- במחלוקות בין החולה למטפף/ בין אפוטרופוס למטפל / בין מספר אפוטרופוסים וכו וכו… ניתן לפנות לוועדת אתיקה ולשמוע את כל הצדדים.
- במצבי חירום חירום מספיק לקבל אישור של 3 רופאים לביצוע הליך
- כשלא ניתן להשיג הסכמת מטופל רופא יכול לפעול בהתאם לשיקול דעת כל עוד הוא לא מבצע הליך המנוי בתוספת לחוק שמופיעה לפניכם:
טיפולים המנויים בתוספת לחוק: דיאליזה, כימוטרפיה, כירורגיה מרט לזעירה יכולה לתת את החכמה בעל פה ולתעד. צינתור, קרינה מיננת, הפריה חוץ גופית
- הסכמה בעל פה כשיש קודי להשיג הסכמה בכתב, תוצג חוץ שני עדים
- במצבי חירום אין דרישה לשני עדים
- אם מטופל כשיר והביע התנגדות מוקדמת לאיר שנכנסים למצה ערפול הכרה, אם אין אפשרות להשג אפוטרופוס אז אפשר לעבוד ללא חכמה
- אם לאחר מסירת החברות מתנגדת אך הפינה ישפר את מצבו הפיתוח ניכרת נחות וסביר שיתחילה לא יכולה לקבל אישור לועדת אתיקה
- פניה לועדת אתיקה המצב בו יש חשש למסור מידע, היא רשאית לשמוע את הפוטנציאל ולהתערב בהחלט
זכות מטופל לגישה למידע ולסודיות רפואית
- מטופל רשאי לקבל מידע ועותק מודפס, אך מטפל מוסר מידע רק בתחום עיסוקו עם קבלת אישור
- מידע ימסר מוקדם ככל האפשר בכדי לאפשר קבלת החלטות.
סודיות רפואית
חובת סודיות, לעובדים במוסד רפואי באחריו מנהלי המוסד והממטפלים, אפשר למסנר בתנאי שיש הסכמת מטופל מפורטת לגורם מטפל, לחקירת המשטרה, לניסוי ללא פרטים מזהים, ועדת אתיקה קבעה שיש למסור, חקירה אפדימיולוגית משרד בריאות
מינוי וועדות ותנאים לחשיפת מסמכיהן
הרכב ועדת אטיקה: המנהל הכללי ימנה ועדות אתיקה; כל ועדה תהיה בת שישה חברים וזה הרכבה:
- אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי מתוך רשימה שערך שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש.
- שני רופאים מומחים, כל אחד מתחום התמחות אחר.
- פסיכולוג או עובד סוציאלי.
- נציג ציבור או איש דת.
- אחות מוסמכת.
התפקיד הוועדה להכריע בחילוקי דעות בסוגיית הסכמה לטיפול.
ועדת בדיקה
- יכולה להיעזר במוסד לבדיקות פנימיות
- הפרוטוקול מידע נשמר למי שמינה אותו, מסקנות למי שהעניין נוגע בו, אם בית משפט סברו שהעניין המיוחד של הצדק עולה על הצורך לשמור מידע ניתן לחשוף ממצאים ומסקנות
ועדת בקרה ואיכות
תוכן (פרוטוקול) חסוי כדי לא לשבש פתיחות והציירים להעלות רק מסקנותיה יכולות להוביל לנקיטת אמצעי משמעת.
וועדת הלסינקי -ועדה שדנה באתיקה במחקרים
ועדה מוסדית לעניין חולה הנוטה למות – קשורה לחוק הבא:
חוק החולה הנוטה למות
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו – 2005
חולה הנוטה למות:
- שרופא קבע שהוא הסובל ממחלה חסוכת מרפא ולא צפנת לחיות מעל 6 חודשים
- אם כמה מערכות חיוניות בגוף קרסו ותוחלת חייו תוכן עולה על שבועיים
ייפוי כוח
- הצהרה בנוכחות 2 עדים ללא אינטרס כלכלי שכולל פירוט תמציתי והצהרה כי לא יכול להיות מרצון חופשי
- צריך להעריך כל 5 שנים הפרק זמן מוגן בין שנה ל 5 שנים, אחרי 5 שנים אפשר להתפתח אבל זה לא תקף
מטופל כשיר
- מי שקשיר נפשית פיסית ומלאו לו 17 רשאי לקבן החלטות
- אפשר להוציא אדם מחזקת קשרים עם חוות דעת רפואית
- על פי החלטה רפואית מנומקת לאחר התייצות עם רומרו האישי
בירור רצונו של החולה ודרכים ליישומו
- הנחיות מקדימות קודמות לייפוי כוח וניתן לקבוע בהן תנאים בהן מיופה כוך יגדיר מה הוא הסבל ויכריע בשאלה מה קודם הפסקת סבל או רצון לחיות.
- התקבל דיון מתועד בנוכחות עד וצריך ליצור רענון, הצהרה אחרונה תקפה אך יש לי עוד משתלם דיון מתועד בנוכחות שני עדים ורישום של עמדת החולה
- הנחיה מקדימה גוברת על ייפול כוח, אם עבר המון זמן אזיש צורך להביא את העמדות בפני מועצה מוסדית להכרעה.
- אם חולה הנוטהה למות ולא רוצה להמשיך לחיות, נותנים טיפול נלווה מחלות בו זמניות וטיפול מקל.
- חולה סופני, כשיר שהצהיר שהוא לא רוצה הערכת חיים לא יקבל גם טיפול נלווה.
- קטין מיוצר על ידי הורה, אפוטרופוס ובהיעדרם וועדה, יכול להשתתף בהחלטות אם הוא מעוניין ורופא קבע שקןשרו השכלי נפשי מאפשר
- רופא צריך לקבוע גם שבשלות שכלית לקבלת מידע ולאשר גם שמידע לא יגרום לו נזק
- חולה בשלב סופני, שטען בהיותי כשיר שהוא לא רוצה הערכת חיים לא יקבל גם טיפול נלווה
- אין לגרום מוות במעשה וץאו לסייע בהתאבדות לכן:
- לא ניתן להפסיק טיפול רציף משום שהפסקתו תוגדר בפעולה שקובעת את מותו של המטופף, לעומת טיפול שאינו רציף, ניתן להפסיקו אלא אם המטופל הגדיר מראש שיטפלו בו בכל מצב, אם ישנה מחלוקת בפירוש ההנחיות יש לפנות לוועדת אתיקה
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 :פרק א': סעיפים 2,1 ;פרק ב': סעיפים 12-3
- כל אזרח/ תושב רשאים להצטרף לקופה כל עוד לא חל עליהם חוק אחר ממוסד נוסף כמו בית סוהר וכו וכו,
- יכול לעבור קופה כל חצי שנה, ללא הרעת תנאים
חוק לטיפול בחולה הנפש
חוק לטיפול בחולה הנפש, התשנ"א 1991
תקנות טיפול בחולי נפש, התשנ"ב – 1992
חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000
אשפוז מרצון
- אשפוז יכול להיות: מרצון או כפוי, ואם כפוי ישנו אשפוז כפוי דחוף ואשפוז כפוי שאינו דחוף, ואשפוז מתוקף צו משפטי.
- אם זה מרצון יש לחתום אחרי 48 שעות על המשך או שחרור ואם לא יחתום שיקול המערכת יכריעה.
- חתימה נוספת על הליך כמו נזעי חשמל שייך לאזפוז מרצון
- אם רוצים להעריך מעבר ל48 שעות יש לקבל אישור של פסיכיאטר מחוזי.
אשפוז כפוי
- פסיכיאטר מחוזיר רשאע להורות על : בדיקה כפויה למי שמזניח עצמו פוגע ברכוש ומסרב לבדיקה של פסיכיאטר לא מהווה סיכון פיסי מידי לו או לאחרים, בדיקה כפויה דחופה אם כן מהווה סיכון
- יוכל להורו על אשפוז כפוי תול 24 שעות מהבדיקה, הוראת אשפוז תקפה ל10 ימים.
- המטופל רשאי להגיש ערר
- אשפוז כפוי- אחרי גיל 15 קטין שמסרב להתאשפז יפנה לבית משפט
- אשפוז כפוי יעשה לאחר בדיקה גופנית נפשית רפואית בידי פסיכיאטר שתקבע שיש לאשפז
- לנוער פסיכיאטר מומחה לילדעם או צו אשפוז (גם כפוי)
- לפני 15 העניין של הקטין יובא בפני וועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער
אשפוז קטין
- אשפוז קטין בהסכמה לא יעלה על מחודשיים
- אפשר להעריך ב4 חודשים
- קטין שרוצה להתאשפז מתחת ל15 מצריך ועדה משפטית.
- אשפוז קטין בכפיה לא יעלה על 15 שעות אלא אם כן אחד התנאים לאשפוז ארוך מולאו.
חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, תשנ"ו- 1996
מותר לקטין להיבדק ללא אישור הורים.
חוקים המסדירים את העיסוק בסיעוד
חוק יסוד: חופש העיסוק
פקודת בריאות העם, 1940 ,סעיף 33
פקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז – 1976 סעיפים 59,7,1
תקנות הרופאים )כשירויות לביצוע פעולות חריגות( התשס"א – 2001
פקודת המיילדות, 1929
חתימת אחות וחתימת מיילדת (חוזר מנהל הסיעוד 2003/56)
תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א – 1981
תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) התשמ"ט – 1988
תקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד) התשע"ד – 2013
חוק העונשין )תיקון מס' 26 )תש'ן-1989( תיקון 108 )תשע"א-2010 368ד )א( )ב( חובת דיווח
חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7 )התשס"ב – 2001
תקנות בריאות העם )הודעה על חשש אלימות( התשל"ו – 1975
תקנות הסמים המסוכנים בבתי חולים, התש"ס – 1979
תקנות הסמים המסוכנים בבתי חוליםהתש"ס – 1999
חוזרי מנהל הסיעוד בנושאים של הנחיות מקצועיות:
חוזר מס' 01/43 פעולות סיעוד
חוזר מס' 01/45 קובץ פעולות חריגות – מהדורה רביעית
חוזר מס' 18/143 ריכוז הפעולות שנוספו מעת לעת לליבת העיסוק המקצועי
חוזרי המנהל הכללי
חוזר מינהל רפואה מס' 2006/17 חובת הודעה על נפגעי אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע
חוזר מינהל רפואה מס' 2009/15 נוהל להגבלה פיזית של מטופל לצורך מתן טיפול רפואי
חוזר מינהל רפואה מס' 2009/24 הגיינת ידיים במוסדות רפואיים
חוזר מינהל רפואה מס' 2014/03 הסכמה לקבלת דם
פסיקה- פסקי דין לצורך עיון:
טיפול רפואי ללא הסכמת החולה:
ע"פ 85/480 יוסף קורטאם נ' מדינת ישראל
ע"א 66/67 ד"ר יוסף בר-חי, ד"ר יעקב זינגר ו-משרד הבריאות נ' טיבור ו-רוזה
יסודות עילת הרשלנות:
ע"א 05/754 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק
ע"א 02/7375 בי"ח כרמל חיפה נ' עדן מלול